לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מכה אפורה.



כינוי:  Yuvsol~

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010

336~Bounce


זה כמו לשבת חסר מעש, לחכות שמשהו ייקרה, כבר סוף החודש וכתבתי משהו כמו ארבע פעמים,

רואים שאני בקושי בבית.

לא כתבתי קטע טוב כבר יותר מחודשיים, מה שכן כתבתי נהרס כי נשפך על הדפים שלי מים.

אני צריכה מחברת חדשה, ואוזניות, כאלה שאני אשמור בחדר במקום שאי אפשר להגיע אליו,

לא ניגנתי כבר מלא זמן, כי כבר אין לי מה לנגן, 

ולשירים חדשים צריך אינטרנט, וזה יש לי בד"כ רק בבית ספר ..

 

"Something touched me deep  inside, The day, The music died."

3>

לילט~

סול.

בא לי. "לא מספיק עכשיו שאין, לא מספיק עכשיו שיש, לא מספיק עכשיו, שבא לי"

נכתב על ידי Yuvsol~ , 30/11/2010 08:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



335~רומנטיקה.


אז מה, להיות שחקן כבר לא נחשב יותר בעולם דיגיטלי,
המיניות מחליפה את האהבה, את המילים מחליפות גניחות.
אני יכולה לעשות איתך כל מה שאני יכולה לעשות על במה, 
ועל הבמה זה יהיה מציאותי יותר, מיני יותר, וכמובן, אמין יותר.

ומצד שני, אני יכולה לכתוב, לכתוב מכתבים, ארוכים,
ללא נמען, מיועד להוא או להיא, שפעם, איפה שהוא, 
אף אחד לא שמע ואף אחד לא ראה.

להיות שחקן בעולם דיגיטלי, זה כמו לקנות עצים להסקה למי שיש תנור שעובד על נפט.
זה כמו לתת נעלי בית להומלס. 
זה כמו להשקות כביש. כלום לא ייצמח  מזה.
מצד שני, כלום גם לא יצמח מהחיבוקים שלנו, אז למה אנחנו ממשיכים להתחבק?.

איך הסברתי לה את זה, זה פשוט.. לשחק משחק, להתאים את עצמך,
אם זה המילים שאתה אומר, והמעשים שאתה עושה, והחיים שאתה חי,
זה פשוט, לתת להכל לעבור בלי שתתערב, בלי שתצפה את זה, 
בלי שתרגיש כלום.

אתה זורק מילים לאוויר, ובעצם מנסה לעזור, כשכל מה שאתה עושה זה פוגע,
אתה חי בצל האלוהים שלך בלי האלוהים שלך או לצד האלוהים שלך,
אתה אף פעם לא חי את האלוהים שלך ואולי כאן הטעות שלך.

אני מתגעגעת אליה, לצעדים הקלילים שהיא הייתה מעבירה בחדר שלי מפינה לפינה,
לחיוכים הגדולים שלה, לידיים הדקות שלה,
סביר להניח שהיא הבן אדם הראשון והאחרון שאהבתי לאחרונה,
וקשה לי בלעדיה.

אני רוצה לרדת מההר שטיפסתי עליו, אני רוצה קצת להיות לבד, 
או להיות איתך, אבל אני לא יכולה להיות איתך, כי אתה רחוק,
ואולי אני תלותית, כנראה שיותר ממך ואולי אני צריכה משהו שאתה לא מסוגל להבין או לתת.
שמעת פעם על המילה רומנטיקה? ראית פעם סרטים קיטשיים ודבילים?
אני כן, אבל אני בחורה אז ברור שאני רומנטית וקיטשית נכון?. אז לא.
אני לא מאמינה במיניות ובמעשים עקב היותי שחקנית, אני יכולה לזייף הכל,
בכל מילה שלי צריך לחשוד איזה עשר פעמים מרוב שאני שקרנית מעולה. (שחקנית מעולה, בימינו)
אז אני מאמינה במילים, בתור כותבת, בתור בלוגרית, בתור בחורה קיטשית וילדותית.
אני מאמינה במילים שלך, לפחות לפעמים, אבל לא כשהן נאמרות כשאני מדוכאת,
כשהן נאמרות סתם ככה, כמו שג"ש היה עושה, שהייתי קמה בבוקר עם סמס שגרם לי לחייך בשארית היום,
או עם שיחת לילה טוב אני אוהב אותך, או עם סתם צילצול של שנייה "התקשרתי להגיד שאני אוהב אותך, ביי"
אני מתגעגעת לזה, ללהיות רומנטית, כי אני יכולה להיות, כי אני נהנית מזה, אבל לא כשזה חד צדדי,
הלוואי שזה יישתנה, או שכרגיל גם הורדים שלי יינבלו, כמו בכל מערכת יחסים.
לילט
סול ~
תגידי, מה עשיתי לך רע? אה? רומנטיקה.. גם כן את.

נכתב על ידי Yuvsol~ , 29/11/2010 18:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



235~לצחוק.


מתי בפעם האחרונה באמת צחקתי? לפני שבוע.

לכמה זמן זה נמשך? יומיים. יום, יום בדיוק בעצם.

ומאז? זה לא ממש השתנה.

והכוונה ללצחוק, היא לא סתם צחוק של "יואו בדיחה טובה"

אלא צחוק שבא מבפנים, שאתה מרגיש אותו בכל איבר בגוף שלך,

כל שריר בגוף שלך צוחק יחד איתך, ולצערי הצחוק הזה כנראה לא יחזור,

לא עד שהוא לא ייצא מהחיים שלי, והוא פשוט לא מוכן לצאת,

כל דבר שאני אוהבת מזכיר לי אותו,

צ' סופית, מחזות זמר, תאטרון, מוזיקה, D&D, רומנטיקה, Dream Theater, רמת גן.. ועוד הרבה.

הוא לא הולך מפה, והכוחות שלי להילחם בו הולכים ונעלמים, אוף!

למשך יום אחד שלם, הייתי רוצה לנשק אותך עוד פעם. להיפרד ממך כמו שהיינו צריכים להיפרד. להמשיך הלאה.

למה אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה?! ..... כי אני חלשה. כי אני לא יכולה. כי אני לא רוצה..

ראיתי את הפנים שלך ונשברתי, כל האהבה שלי אליך וכל הרגשות הכל התעלם בשנייה, כל מה שהדחקתי ומחקתי והכל,

קשה לי, למה אתה מקשה עליי עוד יותר? \:

 

לילט~

סול.

עד שהתחזקתי, נפלתי לרצפה ,  כמו אדם עני שאין לו כלום, אני לבד ולבד זה אני.

בא לי לרוץ עם זאבים, לפחות שם לא חייבים לדבר ואי אפשר לבכות.

נכתב על ידי Yuvsol~ , 26/11/2010 19:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

23,488
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYuvsol~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yuvsol~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)