לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מכה אפורה.



כינוי:  Yuvsol~

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2015

1001~ געגועים.


ויראליות.

כל הודעה שאני מקבלת,
חושבת לרגע, אולי זה ממך
ולשביב שניה לפני שהיא נפתחת,
מרגישה שוב, מעט אהובה,

הרבה הודעות אני מקבלת,
אך אף לא אחת, היא ממך.
ובכל דמעה שמעיניי יורדת,
נעלמת מליבי, התקווה 

-

 עיכול.

בצעירותי נאמר לי,
כי אדם אשר אינו אוכל,
גופו,
מעכל את ליבו.
 
 

בבגרותי,
הפסקתי לאכול,
כי חשבתי,
שכך,
יפסיק לכאוב.

 
 -

 

געגועים.


כל עוד,
הינך מתגעגע
לאדם שהיית פעם,
ישנה התקווה,
שתוכל לפגשו.

אך כשאני,
מתגעגעת אליך,
יודעת שאין דרכנו,
יצטלבו.


נכתב על ידי Yuvsol~ , 15/10/2015 00:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1000~ Determination


לפעמים זה מצחיק אותי,
איך שהדברים שאני

הכי שונאת בעצמי

הם מה

שגורם לי להמשיך

לנשום

גם כשאני

עמוק מתחת

למים.

 

___

אולי אם לא ארצה למות,
לפחות לחמש דקות
אוכל להיזכר
איך מרגיש חיוך
ואיך מרגישה נשימה,
על העורף
שמסמלת את זה
שעוד יש מי
שמוכן
לסבול
בחברתי.

אולי אם לא ארצה למות,
לפחות לחמש שניות,
אוכל להביט בפניך
ולומר
"אני אוהבת אותך"
בלי שבטני תתהפך
ומחשבתי תהפך
לכמה שהכל
זמני ופתאום
לא אוהב
כלל.

אולי אם לא ארצה למות,
לפחות לכמה רגעים,
אוכל להיזכר
גם בדברים נעימים
ולא רק
בלילות בודדים
ובאנשים מסוכנים
שהרגו אותי
אך עודני
בחיים.


_________

הי אנה. מה קורה. הרבה זמן אה,
לא התגעגעתי ללמות מבפנים, ולאכול קצת רק כי זה ממש כואב.
אבל איזה כיף שאת כאן. התגעגעתי. 

נכתב על ידי Yuvsol~ , 11/10/2015 14:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



999~ספרות.


אתה מתחיל עם כותרת, כמות המילים נעה בין אחת לשש, תלוי כמה דרמה אתה רוצה ליצור.

לרוב אבל תשתמש במילה אחת, כי לטענתך "אם אני צריך שש מילים כדי להשיג קורא, אני עושה משהו לא נכון" ואני אעריך את הדעה שלך כי אני אחשוב שיש בה עומק, אבל למעשה, היא סתם יהירה.


אחרי גיל 16 אתה תרצה לקבור בחול את כל מה שכתבת עד עכשיו, אתה תנסה להתחרט, להתנצל, למחוק לשכוח, אבל לא תוכל. זה יישאר בך ויעקוב אחריך וירדוף אותך.

 

בשלב מסויים אתה תבין שהכתיבה שלך לעולם לא תמלא את החור שבנפש שלך, נולדת שבור. וכמה שלא תנסה למלא את הסדקים במילים יפות לא תוכל לחזור להיות האדם שהיית, זה שיכל להביט במראה ולאהוב את מה שהוא רואה, זה שחשב שהוא ישנה את העולם.

נולדת אתה - ואין לזה תרופה עדיין.

 

 

אבל אחרי שנים של כתיבה של סיפורים שלעולם לא יצאו לאוויר העולם, סיפורים שלעולם לא תראה לאיש כי תפחד ממה שהם יחשבו עליך, מילים שירדפו את הראש שלך עד שתתפגר. לאט לאט אתה תבין שהספר שניסית לכתוב בראש שלך, לעולם לא יהיה הספר שבאמת תכתוב ואז אתה פשוט מפסיק

 

נכתב על ידי Yuvsol~ , 4/10/2015 11:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sol Leij~ ב-11/10/2015 11:41
 





23,488
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYuvsol~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yuvsol~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)