מכה אפורה.

אני עובדת בשקט, וטוב, כל יום.

עד הלילה, כל יום.

ואני בסדר, נראה ככה,

יש לי יום אחד לעשות את כל מה שצריך,

לסדר לתקן להחליף להתלהב וכו.

וזה מעט, כל כך מעט. 

אני רוצה חופש ואין לי זמן לזה.

אני רוצה עוד שעות, אני רוצה עוד ימים לשבוע,

אני מתחילה לאבד את זה.

לעבוד זה קשה. כוסעומו.