מכה אפורה.

אל הכוכבים ומעבר לאופק~

אז הנה אני, שוב הפעם, בלי להתחזות.

הגיע הזמן להגיד שלום לחופש.

לאהבה המתקרבת אליי.

פתחתי בוקר עם חיוך אצלה,

סוף סוף קמתי עם חיוך.

מאושרת, שמחה, קורנת!

ואף אחד לא ייקח את זה ממני :)

"לא אפחד ולא ייקרה לי כל רע ארחק מן הצער כמו מרוח קרה"

התגברתי על ד"ב. זהו! אין יותר מחשבות, ואין יותר תהיות,

כבר לא שורט.

והראש שלי משוחרר כמעט לגמרי מנטלי העבר. במיוחד בזכותך.

איזה כיף אנשים שדואגים לך ואוהבים אותך.

זה משהו שאי אפשר להסביר, איזה כיף כשאתה אומר לי שאני מוזמנת להתקשר אליך ותענה,

לא משנה מתי, ואני יודעת שאתה מתכוון לזה.

יום שישי היה נפלא, בזכותך. אז תודה. לא שאתה רואה את זה, או יודע על קיום הבלוג הזה בכלל..

אבל זה לא משנה, כי כל מה שכתוב פה אתה כבר יודע, ויהיה לי כ"כ מביך לפגוש אותך היום..

אני לא רגילה להתוודות על הרגשות שלי, בטח שלא בפני אדם שבקושי מכיר אותי,

אבל הייתי חייבת להסביר לך איך גרמת לי להרגיש, וזה היה טוב.

לילט.

סול~

וואו . אני מרגישה כ"כ טוב. אני לא לבד, ויש לי הכל. התגעגעתי לתחושה הזאת איזה כיף שהיא שוב כאן.

It's motherfucking love! Bitches.