מכה אפורה.

בא לי להאמין שעוד יהיה לך אכפת אחרי שאני אלך, אבל אני יודעת שזאת לא האמת.

בא לי להאמין שזה בכלל ישנה לך אם אני אלך, אבל אני יודעת שאתה תלך ותזיין בלי לחשוב עליי דקה אחרי זה.

רציתי להאמין שיש עוד אנשים בעולם הזה שאכפת להם, אבל מי אני שאדבר שלי לא אכפת בכלל מכלום?.

קיוויתי שאנשים מסביב לא יהיו כמוני, אבל יש יותר מידי כאלה, שמתמודדים עם בעיות בעזרת הדחקה והתעלמות,

ניסיונות כושלים ונשנים להשגת אישור מהסביבה שהם, עם הבעיות שלהם, בסדר, אבל הם אף פעם לא יקבלו אותו, כי הסביבה אף פעם לא באמת תתעניין.

"אני רוצה להתרחק ואת נוגעת בי יותר, אני מתחיל להיסדק אני לא רוצה להישבר." 

אני רוצה להאמין שאם הייתי אומרת אני רוצה הפסקה לX זמן, הייתי יכולה באמת להאמין שלא תהיה עם אף אחת אחרת, לא כי אני אבקש ממך, כי לא תרצה, אני רוצה, באמת רוצה, אבל לא מסוגלת. 

אני רוצה להרגיש פעם אחת. רק אחת. שיש מישהו בצד השני של הקו, של השיחה, אבל כל מה שייקרה אם אני אבוא עם בעיה יהיה "למה לא פעלת ככה? למה את עושה כ"כ הרבה שטויות? את יודעת שהיא צודקת.. את יודעת שהיית צריכה לעשות ככה?" או עצות איך לפתור את הבעיה.

והייתי רוצה להאמין, ליותר משעה אחת או שעתיים, או יומיים, שיש מישהו בצד השני שאכפת לו, אבל אתה רק גורם לי לחשוב הפוך.

בא לי להאמין, שלפעמים, אתה כן מפחד לאבד אותי, אבל אתה אף פעם לא נותן לי לחשוב ככה, כנראה שזה גם לא יישתנה.

בא לי להאמין, שאני אוכל אי פעם להיות בן אדם יותר טוב, אבל אני אף פעם לא אוכל, בגלל זה אני טובה במערכות יחסים מרוחקות, אני לא טובה בתקשורת עם אנשים, אני טובה בלכתוב, במילים, כ"כ קל להסתדר עם ספרים, כ"כ קל להסתדר עם מחברות, כ"כ קשה להסדר עם המורה למוזיקה.

ובא לי להאמין, לפעם אחת ארוכה, שתימשך עד הסוף, שאני בכלל מסוגלת לאהוב, אבל כנראה שאני לא, כי אחרת כל זה לא היה נכתב, ומזמן הייתי עם ספר טוב במיטה ונרדמת כשהוא מונח שמוט לידי.

ואתה יודע מה הכי גרוע ? בא לי להאמין, שאם הייתי רוצה לסיים הכל וללכת, היית לפחות מנסה לשנות את דעתי, אבל כל מה שהיית אומר זה "שלא מפריע לך שגם אם ניפגש ונצטרך ללכת לדרכים שונות זה יהיה בסדר" וזאת. בחור, התחושה הכי גרועה שאי פעם הייתי צריכה להתמודד איתה.

זה פשוט להבהיר "לא ממש אכפת לי ממך כרגע. וממש לא יהיה לי אכפת להתעלם ממך ולנתק קשר איתך לנצח. נו, אמרת שאת הולכת לא?".

"ולפעמים כשאת באה ועדיין, זה אותו הריחוף, שלי חסר עכשיו בינתיים, שממלא עד השמיים, אם רק תשימי עין"

לילט~

סול.

לפעמים, כשאני קצת רחוק ממנה, אני לא מרגיש כלום, רק אותך איתי.