מכה אפורה.

מתי בפעם האחרונה באמת צחקתי? לפני שבוע.

לכמה זמן זה נמשך? יומיים. יום, יום בדיוק בעצם.

ומאז? זה לא ממש השתנה.

והכוונה ללצחוק, היא לא סתם צחוק של "יואו בדיחה טובה"

אלא צחוק שבא מבפנים, שאתה מרגיש אותו בכל איבר בגוף שלך,

כל שריר בגוף שלך צוחק יחד איתך, ולצערי הצחוק הזה כנראה לא יחזור,

לא עד שהוא לא ייצא מהחיים שלי, והוא פשוט לא מוכן לצאת,

כל דבר שאני אוהבת מזכיר לי אותו,

צ' סופית, מחזות זמר, תאטרון, מוזיקה, D&D, רומנטיקה, Dream Theater, רמת גן.. ועוד הרבה.

הוא לא הולך מפה, והכוחות שלי להילחם בו הולכים ונעלמים, אוף!

למשך יום אחד שלם, הייתי רוצה לנשק אותך עוד פעם. להיפרד ממך כמו שהיינו צריכים להיפרד. להמשיך הלאה.

למה אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה?! ..... כי אני חלשה. כי אני לא יכולה. כי אני לא רוצה..

ראיתי את הפנים שלך ונשברתי, כל האהבה שלי אליך וכל הרגשות הכל התעלם בשנייה, כל מה שהדחקתי ומחקתי והכל,

קשה לי, למה אתה מקשה עליי עוד יותר? \:

לילט~

סול.

עד שהתחזקתי, נפלתי לרצפה ,  כמו אדם עני שאין לו כלום, אני לבד ולבד זה אני.

בא לי לרוץ עם זאבים, לפחות שם לא חייבים לדבר ואי אפשר לבכות.