מכה אפורה.

כשאני מסתכלת במראה, תמיד אותה תמונה עולה מולי, אישה עם ידיים גדולות מידי חזה קטן מידי רגליים ענקיות בטן עצומה ופנים לא יפות במיוחד.

ואני יודעת שאין לי מה להתלונן, ואני יודעת שהגוף שלי לא גדול כמו שאני חושבת שהוא, ועדיין,

אני לא יכולה ללכת בחדר בלי להרגיש כמה אני עצומה וכבדה, ובא לי לשנות את זה, כ"כ בא לי לשנות את זה, ואני לא מסוגלת.

אני חלשה מידי, מדוכאת מידי עייפה מידי טיפשה מידי.

עצלנית מידי.

הדבר היחידי שאני באמת מרוצה ממנו כשאני מסתכלת במראה זה השיער האדום והיפה שלי, שפעם היה בלונדיני.

וואו, כמה שאני אוהבת את השיער האדום והיפה שלי.

כ"כ הרבה.

סול~

הענק האדום? אולי.

פשוט מרגישה עצומה.(שמנה, במילים שלכם.)