כשהייתי קטנה, בכל פעם כשהייתי בוכה, סבתא שלי הייתה מחבקת אותי חזק חזק ואומרת שהחיבוק ישאב ממני את כל הכאב, ואז מושיטה את הזרועות שלה ומחכה שאני אקפוץ אליהן ואשבה לתוכן.
החיבוק של סבתא תמיד עבד, בכל פעם שהייתי מתרפקת עליה ומתגוננת לי בין הזרועות השומרות והאוהבות שלה כל העצב היה נעלם והחיוך תמיד היה מופיע.
ועד היום כל פעם כשסבתא באה אלינו אני תמיד מחכה לרגע שבו היא תקרא בשמי ושוב אני אחבק אותה חזק ואתמלא באנרגיות.
מאז אני כל כך אוהבת חיבוקים, החיבוקים המדהימים האלה, מכירים את החיבוקים האלו שכולם מדברים עליהם..? החיבוק האוהב והחם הזה שעושה הכל כל כך בסדר וטוב?
החיבוק הזה שהוא כמו מבצר, ידיים אוהבות שמבטיחות שדבר לא יפגע בך.
מכירים את הרגע הזה שפשוט כל מה שאתם רוצים חיבוק ארוך וחם מהאדם שאתם אוהבים..? חיבוק שישאב את הכל..?
