אני כלכך נגעלת מאוכל וכלכך נגעלת מעצמי, מרגישה עצומה ושמנה וכלכך רע עם עצמי..
אני אוכלת רק סוכרים, הבריאות שלי רחוקה מלהיות מושלמת והתפיסת גוף שלי פשוט נוראית.
ואז אני מסתכלת על תמונות שלי ולא מבינה איך זה הגיוני, אני נראית רזה יותר...חבר שלי כועס עלי שאני מרזה מהר נורא וכל פעם אני נקטנת , אנשים מחמיאים לי שאני יותר ויותר קטנה ורק אני בעיניים שלי נראית לי מפלצת..איך זה הגיוני?..למה זה קורה לי? למה אני לא מצליחה להנות מהחיים האלו ולאהוב את מה שיש..בבקשה שזה יסתיים, השטות הזאת סחטה ממני את כל הטוב שהיה
אני מרגישה מזעזע..מרגישה כלכך שמנה וענקית יש לי מחנק בגרון והבטן שלי כלכך נפוחה, אני מרגישה שבלסתי ומתחשק לי ללכת להקיא או לעשות כל דבר בשביל להפטר מהאוכל שאכלתי..ואכלתי בסך הכל 2 תפוחים.
מה זה אמור להיות?
למה אני מרגישה רע עם עצמי בגלל תפוח? מה הקטע כאילו..אני לא מרשה לעצמי כבר כלום...מתעוררת בבוקר, שותה מים, עושה ספורט שותה עוד מים...מרגישה רעבה שותה מיץ לימון ועוד מים...מרגישה מורעבת עושה ספורט ואז מקלחת ואז סיגריות ואז כבר לא מרגישה כלום, מה יש לי..למה נהייתי כלכך חולנית...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dolly grifin