צניחה חופשית

                    אני רואה מה הוא צריך?

                    אני לא רואה מה הוא צריך.

                    איך להוציא אותו מהבוץ

                    לפני שהכל מחשיך?

                    לא להביט לו בעיניים

                    זה יכול להיות מביך.

                    ואיך ככה נחיה בינתיים?

                    לא יודעים איך להמשיך.

                    החושך יורד, שקיעה,

                    שעה של בין ערביים.

                    ככה זה כל יום, בינו לבינה

                    המרחק רק גדל בין השניים.

                    אין חוט מספיק ארוך

                    כדי לחבר, אסור עוד לחתוך.

                    אז איך ככה יחיו בנתיים?

                    בזמן שהמרחק רק גדל, בין השניים..

וואו. שיר שלם. הצלחתי לכתוב.