צניחה חופשית

בדמיון שלי זה רץ כל פעם מחדש, הרגע הזה... הרגע המרגש הזה שמאחר מאוד להגיע במציאות.

אני רואה אותך, אתה לא מדבר עם אף אחד במיוחד... אני באה ומחבקת אותך... ואז עולה על האצבעות כדי ללחוש לך משהו באוזן ואתה מבין ומתכופף קצת, ואז אני אומרת לך... "...אני אוהבת אותך... ואיכפת לי ממך המון..." ואז, אפילו שהלחי שלך לא נוגעת בשלי, ואפילו שאני לא בדיוק רואה את הפנים שלך, אני יודעת.. יודעתש אתה מחייך. ושאתה קצת מובך, אני יכולה לראות את זה בדמיון שלי... אני יכולה לדמיין גם רק את הראש שלי ולהרגיש את האויר זז בצורה כזאת כתגובה מזה שהשפתיים שלך רק נמתחות לחיוך המדהים כל כך שלך.

ואז אני יורדת לכף רגל מלאה.. וממשיכה לחבק אותך.. חזק.. ואתה גם מחבק אותי חזק.

ואז גם אני מחייכת.

כי זה הכיי כייף, בארץ, בעולם, ביקום, בחיים. לחבק אותך... אתה האדם שהכי כייף להתחבק איתו, אבל לא סתם... להתחבק באמת. לחבק ולהרגע, לשים עלייך את הראש, לעצום עיניים, לחשוב על הכל.. ואל להריץ בראש. לחשוב, ולתת לכל המחשבות לצאת החוצה... שום דבר לא חוזר פנימה...

ואז אני מרגישה שאני יכולה להישאר ככה לנצח, כי זה כל כך מתאים לי באותו רגע לחבק אותו. באותו רגע, והכל רגע שיהיה.

אבל אז, אחרי כמה דקות, זה כבר מתחיל להביך.. גם אם אנחנו לבד ובטח אם אנחנו עם אנשים..(וסביר להניח שאם אנחנו עם אנשים, לא נתחבק ככה)... אז אנחנו באים להתרחק ואני בכל זאת רוצה להמשיך לחבק אותך.. כי זה רגע חלומי... (אמנם זה בדמיון, אבל גם במציאות זה מרגיש כמו חלום)  ואז אני פשוט מחבקת אותך חזק יותר, כדי לסמן לך להישאר קרוב.

אז אתה ממשיך לחבק אותי...

ובדמיון.. החיבוק הזהה נמשך כל השיעור...

הוא נמשך עד לשניה שאני צריכה לחזור לרגע למציאות כדי לבדוק איפה אני.

וברגע שאני יכולה לחזור לחלום? זה מתחיל שוב.

הפעם.. אני לוחשת לך שהתגעגעתי לחיבוקים שלך..

ובפעם הבאה... אתה בכלל זה שבא אליי ומחבק אותי.

בפעם אחרת.. אנחנו בכלל לבד, איפשהו, אולי במגרש.. אולי בדשא, באמצע איזשהו משחק מצחיק של שנינו, אולי בים... אבל זה פחות, ואולי.. על רקע לבן.. כשהכל נעלם, הסביבה, האנשים... וזה רק שנינו...

אני, אתה, והחיוך שלך.

ודרך אגב..

גם אם אני מנסה..

אני לא מצליחה לדמיין אותנו מתנשקים.

וגם במחשבה שניה, מה זה נשיקה? זה לא יהיה מיוחד... לא יותר מהחיבוקים שלנו. שיישארו מיוחדים לנצח, לא  משנה באיזה מצב נהיה.

לפחות בשבילי, תמיד, החיבוקים איתך יהיו מיוחדים.

כי אדם מיוחד, לנצח מיוחד, ולנצח כל דבר סביבו יהיה מיוחד.. אפילו אם הוא הכי רגיל שיש..

אני לא יכולה לומר לך את כל זה..

זה ארוך, כמו ששמת לב...

אבל לשם אני הולכת כל יום..

לשם אני בורחת...

"אתה מאבד את הדעת ברגע שהמציאות שלה הופכת לשלך"

"לחלום אותך", סרט מדהים. להנציח בזיכרון לפחות חצי ממנו..