צניחה חופשית

זוכר שרציתי לענות לך אתמול על התלונות שלך?

אז כנראה שאני כבר לא אשלח לך את זה...

(שעת התחלה- 23:06) 29.11.07/30.11.07

אז אני אתחיל בדעתי האישית, כי היא כמובן... עמדה ראשונה בתור, וחיכתה בסבלנות עד שתסיים לדבר.

אתה כל כך לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא משעמם!!!!!!!

אתה מצחיק בערך פי 4 מרוב האנשים שאני מכירה  אתה מיוחד בדרך שלך, בצורה שאני לא יכולה לתאר... כי זה פשוט.. מיוחד  ו.. החברים שלך.. מה אמרת? מתעלמים ממך? אתה לא חשוב להם? אז.. תמצא אחרים  או שתגרום להם להתייחס אלייך. כדורגל ושינה זה כל מה שמעסיק אותך? טוב, אז אם כבר העלית אותי, בוא נחשוב מה באמת אני עושה כל היום...

חושבת עליו?(בקטע הזה, דמיון עולה על כל מציאות) מנגנת בגיטרה?! אתה תשמע אותי ותקבל זעזוע מוח חחחח זה סתם כייף וזה סתם חלום שלי... מה אני עושה, הולכת לסטודיו חצי שעה לפני שמתחיל השיעור? לפעמים שעה. ומי החברות האמיתיות שלי- גלי ומורין. ולצערי, כל אחת גרה במרחק רבע שעה נסיעה באוטובוס מסריח שמגיע פעם בשלוש שעות(סתם, חצי שעה).. אם אתה מרגיש שכדורגל זה כל מה שיש לך בחיים ואתה רוצה יותר תוכן, פשוט תחשוב על כל מיני דברים שמעניינים אותך. כל דבר!!!!! אפילו אם הוא הכי מטומטם או הכי קשה... אם אתה רוצה להתחיל ללמוד החלקה על הקרח, טיפוס הרים, או ניגון בחלילית.(הגזמתי, אני לא רוצה לגעת בראש שלך) ושוב אם תיקח אותי לדוגמה? אני יכולה לדבר איתך שעה רק על כל החלומות שיש לי. שצריך להגשים. וזה לא כולל לכבוש אותו, או לשפר דברים שאני כבר עושה נהדר. זה כולל ללמוד דברים חדשים, שישפרו אותי.

ואתה יודע מה הדרך הכי טובה לחיות? עליתי על המסקנה הזאת לפני שנה בערך, וזה נהדר פשוט.

הרי אנחנו חיים רק פעם אחת ויש לנו רק 80 שנה בערך כדי לנצל את החיים האלה, ועל כל זה יש לנו בתוך המוח חלק שנקרא זיכרון... הרי אנחנו לא יכולים לשנות את העבר, נכון? והנה אתה מסתכל עכשיו על עצמך, אתה נזכר באיך היית בזמן האחרון... וזה זיכרון רע. אבל אתה לא יכול לשנות את זה. לכן,  צריך לחיות את הרגע. אם משהו מצחיק אותך? תצחק עד הסוף! תיכנס לזה, תזרום, ותראה שאחר כך, כמה שזה ייראה לך מטומטם, אתה תזכור שהיה לך כייף באותו רגע. הרווחת זיכרון טוב (: ואם רע לך? כל מה שמנסים לעשות כדי לעזור לך לשמוח, תיקח בתור עצה לחיים. כי באמת, בכל דקה של עצב איבדת 60  שניות של שמחה. אם תרצה לשמוע הרצאה קיטשית(אבל נכונה) על איך לחיות בצורה שמחה יותר, תגיד לי.. זה חופר מדי בשביל ה...הודעה הזאת?:S

עכשיו אני אעבור לתשובה אחד לאחד, למה שכתבת לי.

כתבת שאתה צריך עזרה בהכל כי אתה נטול תוכן.

עניתי על זה כבר למעלה, אני חושבת שהתערבב לי קצת... אבל את זה רק אתה תוכל לעשות. אולי זה לא יקרה מהרגע להרגע, אבל לאט לאט תגיד לעצמך דברים שאתה רוצה גם, ותציב לעצמך מטרות בחיים. ולמרות שלכולנו יש את יצר העצלנות, אני בטוחה שהרצון חזק יותר (:

אם אין כדורגל אז אין למה לקום? אותה התשובה של מקודם. תציב לעצמך עוד מטרות בחיים.

חשבת ללכת לחפש עבודה? (אבל בבקשה! רק לא במקדונלס) הרבה בגיל שלנו הולכים לעבוד, בכל מקום. אחרי שעות הלימודים. (וגם על זה מחקתי עכשיו שלוש שורות והחלטתי שזו הרצאה בנפרד שתצטרך להסכים לשמוע אותה)

ומה אני יכולה לומר לך על האהוב שלי? כל מה שיש לי ממנו... זה הדמיון הסופר-מפותח שלי, שאיכשהו מדמיין אותנו בכל מיני מצבים שהייתי רוצה שיקרו..(נגיד אם הוא אומר לי פתאום שהוא אוהב אותי, או שאנחנו מטיילים על החוף... זה קיטשי ומפגר, אבל זה הדבר הכי יפה שאני יכולה להרגיש ממנו, בעצם)

הלאה, אתה אומר דברים שכבר עניתי עליהם. רק כדורגל? חלאס! חפרת, דשדשת, נברת, אמרת כל מילה וכל פסיק אפשריים בנושא הזה. כולנו ראינו אותך, כולנו יודעים שאתה תותח בכדורגל ושזה בעצם החיים שלך. כולנו יודעים שיש לך שליטה מדהימה בכדור, שאתה בכושר שיא, ושכשאתה מאושר, אתה מנצח את כל המשחקים על המגרש ולא משנה באיזה גיל היריב. כולנו כבר שמענו על הפציעות שלך שאתה סופג בכאב רק בשביל שהרגליים שלך יעשו מהר ימין שמאל ויריצו את הכדור בין 4 שחקנים, ואז יבעטו אותו ישר אל תוך השער(עם או בלי שוער). ולמה? כי זה מה שעושה לך טוב.

כולם(או לפחות שלושתנו[אני עצמי ואנוכי]) רואים כמה אתה מאושר אחרי כל משחק שניצחת בו, וכמה שזה זורם לך בכל טיפת דם שזורמת לך בגוף.

טוב, התלונה שלך הייתה הרבה הרבה יותר קצרה מכל החפירה הזאת, והנה סיימת עם תומר שדאג לגרור אותך בכוח לצאת מהבית.

אז אם כבר דיברת על תומר, אני רוצה להזכיר לך משהו, שקראתי פעם... וישר חשבתי שזה כל כך נכון. אז תחשוב על זה...

חברים, הם קודם כל המשפחה שאנחנו בוחרים לעצמנו. הרי את האנשים שקשורים אלינו בדם כבר יש, ואין לנו ברירה אלא לחיות איתם כל חיינו. את משפחת החברים שאנחנו בוחרים לעצמנו, אנחנו אוהבים בגלל סיבות מסוימות שגורמות לנו להרגיש בחברתם בצורה מיוחדת, ולא כמו עם סתם אנשים אחרים.

אפילו אם אפשר לספור את הסיבות הטובות על כף יד אחת ואנחנו נוכחים אין סוף פעמים לדברים שמפריעים לנו אצל החברים, אנחנו חייבים לדעת לסלוח להם, למרות המגרעות שלהם. הרי רק הם ולא אף אחד אחר גורמים לנו להרגיש בצורה כל כך מיוחדת, ואסור לנו לוותר עליהם. אם זה מתבטא בלדבר איתם על הדברים הרעים, או אם לעבור על זה בשקט ולהתעלם מתוך ידיעה ששום דבר לא נעשה מתוך כוונה רעה כלשהי. ואם לרגע חשבת שאסור להיות תמימים כל כך, תרשה לי להחזיר אותך לאמצע העמוד הקודם ולהזכיר לך לחיות את הרגע, ושעדיף להאמין בחברים מאשר לחשוש שיפגעו בנו בכל רגע. ואם הם בכל זאת פגעו? אז כאן אתה כבר צריך לחשוב מה אתה מעדיף. את הייחודיות שלך בזכותם, או את האמון שלך בהם?

בכל מקרה, כתבתי בשפה שלי את הכל ביחד, ואולי זה לא יצא כל כך ברור.. אבל תמיד תזכור את זה.

ולמרות שהחיים לא תמיד הוגנים ומחזירים לך כל מה שאתה נותן, תעשה רק מה שגורם לך להרגיש טוב. לפעמים לא צריך לקבל תמורה על כל דבר, או שרק בבועה שלי זה נראה ככה?

או אולי זאת פשוט דרך חיים, או נקודת מבט... מה שכן, זה כייף לחיות ככה. כשהתמורה על מעשים שלי היא לא ציפייה לקבל את אותו הדבר, אלא מספיק לי השמחה של אותו אדם כתגובה.

דוגמאות? מתנה שאני משקיעה בשביל מישהו חשוב, מספיק לי שיאהב אותה, שישמח, ושיהיה מאושר, אני לא אצפה שיחזיר לי גם במתנה מושקעת כל כך.

לתת את כל הנשמה בלי גבולות, כדי לגרום למישהו לחייך.. אני יודעת שאף פעם לא יעשו את זה בשבילי כמו שאני עושה, אבל אם אני מצליחה? זה שווה הכל.

ובאמת, שלשמח אנשים, עושה אותי מאושרת.

דרך חיים כזאת תמיד מלווה במשפט שכנראה תצטרך לזכור בכל מקרה...

"...דברים טובים באים בחבילות קטנות..."

טוב, חפרתי, דיי! בטח נרדמת באמצע כבר, או שאתה מת לישון, אז.. תחשוב על הדברים שלי...

ודבר אחרון? כדי לסכם רגע את כל מה שכתבתי פה?

יחד עם מורין וגלי, גם אתה נחשב הבנאדם שהכי קרוב אליי. שלושתכם מקום ראשון אצלי, ואין שום דבר בעולם שלא הייתי מוכנה לעשות בשבילכם.

אולי לא שמת לב, אבל יש דברים שכנראה אף פעם לא משתנים... אחד מהם, ואני יודעת שאני אתחרט שאמרתי לך, זה שאתה תמיד תהיה חשוב לי ככה. גם אם נריב, חודש, שנה, גם אם אני אגיד שאני שונאת אותך, זה לא ישנה. ברגע שתצטרך אותי אני אהיה מוכנה לעזור לך, ברגע שיכאב לך זה ישבור לי את הלב, כי ככה זה כשבאמת אוהבים מישהו... ככה זה כשכבר יודעים מי החברים שבחרת לך למשפחה השניה, פשוט יודעים את זה. שאלה האנשים שעושים אותך הכי מיוחד, ואלה האנשים שאתה רוצה לעבור איתם את כל החיים שלך, אלה האנשים שאתה רוצה למצוא בזכרונות הכי שמחים שלך.

ועכשיו, כשאני כמעט בוכה פה ואני לא יודעת אם זה בגלל שאני רגשנית מדי או בגלל שאני כבר רועדת למוות(הפוך שלי רחוק :'( ) ועומדים לצאת לי שברי קרח מהעיניים, אני אגיד לך לילה טוב...

כדי לסיים את החפירה הזאת, הייתי מוסיפה חיבוק דוב מבולגן מחמם ומלווה בהמון חיוכים וצחקוקים, אבל אחרי כל הרצון החזק, זה בסך הכל כמה(הרבה מאוד) פיקסלים צבעוניים על רקע לבן בתוך מסך מחשב.

אז רק תזכור שאני חייבת לך חיבוק כזה, מתישהו, ותסלח לי שמשכתי אותך כל כך הרבה זמן...

מקווה שנהנית עם החברים וצחקת הרבה, אז שיהיה לך לילה טוב, חלומות מדהימים, ואל תדאג..

לפעמים צריך לתת לדברים קצת זמן, הוא כבר עושה את שלו...

(שעת סיום 00:17)