לצרוח, לצעוק, לפקוח לך את העיניים....
כמה שאני אוהבת אותך.
כשאתה רק מדבר איתי כל היום על מי שאני אוהבת, ואני לא יכולה לענות לך על כלום...
כל דבר שאני אגיד לך, אתה תבין שזה אתה.
***
קורל פרסמה את פרק 200 בסיפור 'רק ידידים'.
היא כתבה שם קטע, איך מרגישים שאהבים...
כשקראתי את זה ממש בכיתי, ממש הרגשתי.. כמה שזה נכון. כמה שזה עליו, כמה שזה תמיד היה עליו, גם כשהייתי עם אחרים. גם.
'כשאת אוהבת אותו
כשאת אוהבת אותו, נשימתך נעתקת מימך כשאת רואה אותו,
כשאת אוהבת אותו, יש לך צמרמורת בכל הגוף כשהוא נוגע בך,
כשאת אוהבת אותו, את עוצמת את עינייך ורואה אותו,
כשאת אוהבת אותו, כל פרצוף ברחוב ניראה לך כמו הפרצוף שלו,
כשאת אוהבת אותו, את רואה אותו בכל מקום,
מריחה אותו מכל מקום, מרגישה אותו בכל מקום,
כשאת אוהבת אותו, הלב שלך פועם בחוזקה בלי הפסקה,
כשאת אוהבת אותו, אתם רבים לפעמים, ואז יורדות לך דמעות,
כשאת אוהבת אותו, את מחכה לייד הפלאפון שיתקשר,
כשאת אוהבת אותו, לפני שאת הולכת לישון, את עוצמת את עינייך ומדמיינת אותו,
כשאת אוהבת אותו, את הכי שברירית בעולם, הכי פגיעה בעולם,
כשאת אוהבת אותו, כואב לך שרע לו,
כשהוא עייף את רוצה להיות איתו, לחבק אותו, ללטף את פניו, לנשק את מצחו
ולדאוג שהוא ישן הכי טוב בעולם,
כשאת אוהבת אותו, כואב לך שהוא חולה,
כשהוא לא מרגיש טוב את רוצה להיות לידו, להכין לו תה ולדאוג שכל
הכאבים יעלמו מימנו... כי כשכואב לו, כואב גם לך, וכשרע לו, רע גם לך.
כשאת אוהבת אותו, את רוצה כל הזמן לראות אותו,
כשאת אוהבת אותו, את מדברת עליו המון,
כשאת אוהבת אותו, את מאושרת
כשאת אוהבת אותו, את עצובה
כשאת אוהבת אותו, שניכם שוכבים במיטה, הוא מלטף את שיערותייך, את מלטפת את גופו
בעדינות... את אוהבת... טוב, לא, אבל אם היינו ביחד אז כנראה שכן...
כשאת אוהבת אותו, את רוצה שהוא יהיה מאושר, את רוצה שהוא יהיה שמח,
את רוצה שהוא יצליח בכל דבר, הוא יקבל כל מה שירצה,
כשאת אוהבת אותו, את רוצה שהוא ירגיש מושלם עם עצמו, שהוא יהיה שחם עם החיים שלו,
גם אם את לא נמצאת שם. האושר שלו כל כך חשוב לך. כואב כמה שזה נכון... שיהיה מאושר, אפילו אם לא בזכותי..
כשאת אוהבת אותו, את מנסה להבין אותו, למרות שלא תמיד את מצליחה.
כשאת אוהבת אותו, את נושקת לשפתיו, מחבקת את מותניו, ולא רוצה שהרגע
הזה ייגמר לעולם.
כשאת אוהבת אותו, את...את לא רוצה להיות לבד...כי את חושבת עליו ומפחדת
שעם כל רגע שעובר אתם מתרחקים יותר ויותר.
כשאת אוהבת אותו, את הכי מתאכזבת מימנו בעולם, כי את תמיד סומכת עליו בעיניים עצומות,
כשאת אוהבת אותו, את מרגישה שיש אצלו משהו, את רוצה שהוא יגיד, אבל
את יודעת שגם אם הוא יגיד את לעולם לא תגידי,
כשאת אוהבת אותו, את מתבוננת בתמונתו שעות, מחייכת...
כשאת אוהבת אותו, את צוחקת כשהוא צוחק,
בוכה כשהוא בוכה.
כשאת אוהבת אותו, הוא הבנאדם הראשון שאת מצפה שיהיה איתך כשרע לך,
כשאת אוהבת אותו, הוא הבנאדם הראשון שאת מתקשרת אליו כשעצוב לך,
או שקרה לך משהו טוב, או שהצלחת במבחן, או שרבת עם החברה הכי טובה.
כשאת אוהבת אותו, את יודעת שהוא היחיד בעולם שגורם לך אושר,
היחיד בעולם שגורם לך להיות שלמה עם עצמך
כשאת אוהבת אותו את יודעת שהוא היחיד בעולם שאת רוצה להיות איתו,
כשאת אוהבת אותו, את לא מסתכלת על אחרים, לא בא לך אף אחד, את רואה רק אותו. בהחלט..
כשאת אוהבת אותו, את רוצה להרגיש אותו, אפילו בסתם חיבוק
את רוצה להתמסר לו, את רוצה לתת לו את כל כולך,
את רוצה שהוא ירגיש את האהבה שלך.
כשאת אוהבת אותו, את רומזת לו בכל דרך אפשרית, אבל הוא לא מבין. אולי.. כי אני לא באמת רוצה שיבין
כשאת אוהבת אותו, את מפחדת לאמר לו כי את יודעת שתאבדי אותו, אין דבר כזה ידידים הכי טובים, אחרי אהבה...
כשאת אוהבת אותו... את רוצה לצרוח את זה ואת פשוט לא יכולה. רוצה כבר לומר לו, שיידע שזה הוא..
כי את כבר לא קיימת בשבילו.'
כמה שבכיתי בקטע הזה... גם כחלק מהסיפור, וגם כחלק מעצמי. זה כל כך נכון.
ואם רק הייתי יכולה לוותר עליו, לשכוח מהאהבה הזאת...
כי כמה שהיא גדולה, ככה היא גם בלתי אפשרית.
אז כשמסתכלים על זה במבט לאחור, הייתי ככה גם כשאהבתי את . . . . בכיתה ח'... וגם כשאהבתי את . . . בשנה שעברה... הם היו אולי אהבה אחרת, אבל כשמסתכלים על ההתנהגות הטבעית שלי? זה היה רק הוא.
במודע או לא, תמיד אהבתי אותו. בצורה זו או אחרת.
אני כל כך צריכה עכשיו מישהו... שאמנם לא ישכיח ממני אותו, אבל שאני אוכל לפחות לאהוב... סיפור אהבה אפשרי.
ומי שלא עבר את זה כבר, כנראה לא יודע... שכן אפשר לאהוב שניים באותו זמן.
האחד... מביא את האושר בדרכו שלו, והשני... לנצח יהיה בלתי ניתן להשגה.
ותמיד, תמיד האהבה אל השני תהיה גדולה יותר.
כינוי:
another word
בבלוג זה
בכל הבלוגים
