צניחה חופשית

הפגישה שלנו היום הייתה באמת קצת שונה. אתה הרגשת את זה? אני כן.

ובכלל... אחרי שניסיתי לשכנע אותך כמעט כל השלוש  שעות האלה שתביא לי תמונה שלך או שתצטלם איתי, פתאום התחלת לדבר על מי שאני אוהבת.

למה אתה חוקר עליו כל כך הרבה? הרי אמרתי לך שאני לא רוצה לדבר איתך על זה. (מן הסתם, אם אני אתחיל לספר לך עליו, אתה ישר תבין שזה בעצם אתה.) וזה מוזר לי שפתאום אתה אשכרה מדבר איתי.

אף פעם לא התעניינת בי ככה, ופתאום? יש שאלה כלשהי שעדיין לא שאלת עליו? אני בספק.

היה קטע.. שבהתחלה זה באמת היה סתם צומי, אבל אחר כך.. אחרי שזה היה "חרם" בכאילו, אמרת משהו... אני אפילו לא זוכרת מה, אבל הוא באמת גרם לי לבכות, ואז... אני חושבת שנבהלת, אני לא יודעת.. אבל הקול שלך השתנה. הרגשתי פתאום שאתה אשכרה באמת דואג לי, ולא רוצה שאני אבכה...

ואפילו... הבלתי אפשרי, הבאת לי את התמונה שלך... כנראה בשביל לעודד אותי או משהו..

אחר כך, אחרי מה שקרה עם אבא שלי ובכיתי, אמא שלך קראה לנו לאכול.

ואז.. אחרי שניגבתי את הדמעות וקמתי, חיבקת אותי.....

אני זכרת את זה, כי זה אף פעם לא ככה.

תמיד אני זו שבאה ומחבקת אותך.

והפעם.... קמתי, ופשוט משכת ביד שלי.. אותי, אלייך. וחיבקת אותי.

ואז עבר לי בראש.. וואו. הוא מחבק אותי... הוא באמת מחבק אותי, הוא אותי, ולא אני אותו...

ומה לעשות, המחשבות האלה כואבות בטירוף...אז קרה, ששוב היו לי דמעות.

ושאלת.. "מה.. את בוכה?"

ואז הרחקת קצת את הגוף שלך אחורה.

ואני? פשוט נצמדתי אלייך, שלא תראה שבכיתי.

זה לא נחמד כשמסתכלים עלייך בוכה..

ואז הרחקת אותי בכוח, שאלת למה אני בוכה.

אמרתי לך סתם, והמשכתי לחבק אותך.

לא רציתי שהרגע הזה ייגמר, והוא באמת היה רגע ארוך...

אחר כך בזמן האוכל, הייתה לנו שיחה מצחיקה... קצת.

ובאוטו, אפילו אמא שלך התערבה בשיחה על האהוב שלי.

"הוא יודע לשיר?"

זה היה מצחיק...

כי לדעתי, אתה שר מדהים.

"אממ.. אני חושבת שכן, לא ממש שמעתי אותו שר"

השתדלתי לשקר כמה שפחות.

הרי אני צריכה לעקם פה ושם, שלא תזהה את עצמך.

אם אתה בכלל עדיין חושב שזה אשכרה מישהו, ולא שהבנת כבר שזה אתה..

כשירדתי מהאוטו, למרות שכבר איחרת ב20 דקות? יצאת איתי בכל זאת.

ונשארת, וחיבקת אותי..

ודיברת איתי עוד קצת...

אבל הבנתי שהוא סלח לך על האיחור, לא?

ושהיה ממש כייף...

אבל כרגע, 22:40, אני כבר לא מצליחה להיזכר בשום דבר...

כרגע, אני מקווה שדימום בשתן, לא גרוע כל כך כמו שזה נשמע... כאן...

http://www.clalit.org.il/meir/Content/Content.asp?CID=6&u=71 

בבקשה, בבקשה... שהכל יהיה בסדר... שזה סתם זיהום, דלקת... ולא גרוע יותר...