צניחה חופשית

את כל הזמן בוכה לי שאנחנו לא מדברת מספיק, ואני אומרת לך שככה זה עם כולם. את מצפה שאת תהי שונה?!

את באמת החברה הכי טובה שלי שהכי מבינה אותי, אבל תלמדי שלפעמים מקבלים אנשים כמו שהם- ואת לא יכולה לשנות אנשים כי בא לך.

מצטערת, אבל אני לא יכולה להשתנות ככה. כזאת אני.

אני לא תמיד יכולה לדבר עם כולם, ואני לא תמיד זוכרת לשאול על כל מיני דברים שהיית מצפה ממני שלאול- אבל רק על זה את מסתכלת? כי כשאני שואלת בזמנים אחרים, סתם ככה, את אל זוכרת. אבל כשהראש שלי במקום אחר לגמרי את נזכרת לכעוס עליי.

וזה שאת מדברת עם אנשים אחרים יותר ממני? ואת עוד מבקשת ממני הליות קצת יותר איכפתית?

אני כבר לא מרגישה שאת באמת רוצה הליות חברה שלי אני מרגישה כאילו את באה אליי במשהו רשמי כזה "אנחנו החברות הכי טובות ואנחנו צריכות לדבר כל הזמן ולדאוג אחת לשניה"

סורי מאמייי חברה הכי טובה היא אחת שמבינה שלא תמיד יש לי ראש להכל, ואחת שגם יודעת מראש איך אני אתנהג בחלק מהמצבים ולא תצפה ממני לדברים שאני לא!

אני אפילו לא מרגישה צורך לספר לך על דברים שכבר כתבתי אפילו בבלוג ולא סיפרתי לך. כמו הקרע המסכן בשריר, או הכאבי ראש שהפסיקו.. או בכלל, שדיברתי איתו, והוא אמר שלמרות שהוא דתי הוא לא שומר נגיעה ואין לו בעיה להיות עם בנות ככה כמו כל חילוני רגיל. ועוד כמה דברים חשובים שקרו- אבל למה לסםר לך אם זה אפילו לא מעניין אותך? כל מה שמעניין אותך זה אם אני שואלת או לא שואלת מה קורה, זה שאנחנו מתרחקות, או זה שלא שאלתי אתך מה קורה איתו.

תתחילי לקבל אנשים למרות הפאקים שלהם ולהסתכל על דהברים הטובים שבהם ולא על הדברים הרעים, כי לא תוכלי תמיד לשנות אותם.

נמאס לי כבר לשמוע על כמה שאני לא בסדר- תביני שזה האופי שלי, ואם זה מפריע לך כל כך- אף אחד לא מכריח אותך להיות חברה שלי.

אני באמת אוהבת אותך המון ואת חשבה לי, כי נקשרתי אלייך יותר מאנשים אחרים.. ואת אחד האנשים הכי קרובים אליי.

אבל אני לא יכולה לשתנות ככה בגלל שמשהו באופי שלי מפריע לך.

תני לחיים לעשות את שלהם... את חשובת שאנחנו צריכות להתקשר יותר אחת לשניה?

סבבה לך, אני חושבת שאנחנו צריכות לרצות את זה ולא לקבוע לעצמינו. את תראי שהשיחות האלה יהיה תקועות.

אין לי כוח כבר לכתוב במילא זה לא יעזור...

אלה דברים שלא רציתי לומר לך, רק בגלל שפחדת שאני עוד אתחרט שאמרתי לך אותם.

אבל הייתי צריכה להוציא..