צניחה חופשית

באה אליי אחרי יומיים ומבקשת ממני סליחה?

לא רוצה לסלוח.

חשבתי שאת חברה שלי, אבל חברה- גם שהיא כועסת- לא אמורה להתנהג ככה.

חברה- כשהיא כועסת- אמורה להקשיב לחברה השניה ולשמוע את הצד שלה גם. הרי זאת חברה שלה, אין לה שום אינטרס לעשות לך משהו רע.

בואי נריב, נתווכח, נוציא את כל החרא שיש לנו- אבל כמו שאת התנהגת? לא נתת לי להוציא מילהה מהפה.. ושכבר דיברתי, לא רצית להקשיב לי.

ככה לא מתנהגת חברה... אפילו שהיא כועסת. מאוד. הכי. כמה שתרצי להגדיר את זה.

אז ביקשת ממני סליחה, כי כשכועסים לא שמים לב מה אומרים?

אני לא מקבלת את הסליחה שלך ואני לא רוצה לדבר איתך שוב בזמן הקרוב.

אבל תני לי לבקש ממך סליחה,

שאני לא מבינה איך את חושבת שאני אסלח לך כאילו כלום לא קרה.

ותפסיקי לנסות לדבר איתי ככה סתם. את לא קולטת?

מה, כשנכנסתי לים את באת איתי, ושאלת אותי שאלה. עניתי לך בשתי מילים- לא הבנת את הרמז?

כשרבתי עם אמא של בטלפון ואז בכיתי, את הראשונה ששמה לב. למה? כי את תמיד מנסה להיות כזאת. הראשונה שרואה הכל. וזה כבר לא אשמתי שיש לי חברות שלא שמות לב למישהי שבוכה :/

ובכל זאת.. מכולן.. דווקא את?

ובבוקר? עברת בין כולן ועשית נשיקה לבנות אחת אחת, באת אליי עשית לי נשיקה על הלחי לא הגבתי אפילו לא הסתכלתי עלייך! כמה רמזים את עוד צריכה?!

אני לא רוצה לדבר איתך!

ואולי זה קורה דווקא כי אנשים יושבים לי על הוריד ולא נותנים לי מרחב נשימה.

אני מניחה שאם היית נותנת לי שבוע ככה, הייתי נרגעת.

הייתי באה אלייך כבר לבד.

אבל לאאא זה שאת נדחפת לי לחיים ומנסה בכוח לדבר איתי!! רק מכעיס עוד יותר.

כל פעם שאני שומעת ביציאות שאת באה, יורד לי החשק לבוא.

אבל אני באה בכל זאת.

ואז? את מתנהגת כאילו כלום. ולא קולטת שאני עדיין כועסת עלייך, כי זאת היתה התנהגות ח-ר-א. ואם ככה מתנהגת חברה שלי כשהיא כועסת? זאת בכלל לא חברה בשבילי.

ולא מענייןןןן אותי שכעסת!! יכולת לבוא ולברר ולהקשיב גם לי לפני שצעקת עליי וקבעת עובדות ככה ונתת לי הטפות ומוסרי השכל לפני שבכלל שמעת את הצד שלי.

אז גם פה בעצם.. אני יכולה לשאול...

עם חברים כאלה, מי צריך אוייבים?