סיפורים? שירים? אני לא רואה.
"סיפור אהבה מושלם" תקוע אצלי משום-מה, אולי כי קשה לי להעלות זכרונות, אולי קשה לי עוד לחזור אליו ככה.
בשביתה זה ייגמר. בטוח. אנחנו נדבר על זה ונסגור דלתות פתוחות.
"נוסחה לרצח" יוצא דפוק ואני צריכה לשפר אותו, את הרמה, את הכתיבה.
"הירושה" אני צריכה להשלים.
"קסנדרה", כמובן, מוקפא מאז סוף כיתה ט'. יוצא אולי שפעם בחצי שנה אני כותבת פרק.
הסיפור כל כך יבש, כל כך מתוכנן עד שכמעט אין אתגר לכתוב אותו כבר.
למרות שאני מתה כבר לקרוא את התוצאה הסופית..
ב"סיפור עוקב חיים" אני צריכה לכתוב עוד את הפרק "סליחה". לא הספקתי לכתוב אותו וכבר יש לי עוד פרק של כעס.
אני דיי כועסת יותר על עצמי, שלא כתבתי באותו רגע שזה היה באמת נכון.
אני לא רוצה לכעוס...
לפחות לסלוח, בשבילי.
יש לי שני רעיונות לסיפורי נוער. אין לי כוח לכתוב אותם.
יש לי רעיונות לממלכת שוקולד, אבל זה סיפור ילדים. אני לא יודעתא יך לכתוב את זה, אין לי ראש להיכנס לעולם חדש.
אני רוצה סיפורי מציאות, אני רוצה נושא שאני אתחבר אליו.
אני מתגעגעת עכשיו ל"צליל מיתר".. אהבתי את הסיפור. למה מיהרתי לסיים אותו?
יש לי כל כך הרבה רעיונות, שלהתחיל עכשיו סיפור חדש יהיה הדבר הכי מטומטם שאני יכולה לעשות.
מעטים הדברים שנותנים לי הרגשה טובה, או חשק לחיות:
-להיפגש איתו. החיבוקים הארוכים, הצחוק האמיתי, הצד הזה בעולם... הצד היפה יותר.
-לנגן בגיטרה את השיר "עוד סיפור אחד של אהבה". (אני משתפרת מפעם לפעם!)
-ההכנות לבת מצווה. אני חושבת שאני מתרגשת אפילו יותר מהאחיות שלי
-המחשבה שהחגים נגמרו, ואני הולכת לראות שוב את דורון וקרן-אור. התגעגעתי אליהם 3> ואני אראה אותם שוב ביום רביעי :) אולי לא להרבה זמן.... אבל גם חצי שעה זה טוב :) ...העבודה עם ילדים בכלל עושה לי טוב. אולי הם הרבה פעמים מעצבנים, אבל זאת הרגשה אחרת לגמרי. מאז שהתחלתי לעבוד בבייביסיטר אני מרגישה הרבה יותר טוב, למרות הלחץ.
-שיעורים בסטודיו. אמנם הקלאסי קשה ואני צרכיה ללמוד את התרגילים, וההיפהופ מסובך מדי בשביל קשת הבנה כמוני... אבל השיעורים עם נעמי קשים בדיוק כמו שצריך שיהיו, והשיעורי אימפרוויזציה כל כך משחררים וכל כך מסדרים אותי קצת... וגם כל הילדותיות בהצגה של יובל המבולבל. שביתה זה לא חג. בשביתה אני אלמד את הריקודים, יהיה לי מספיק זמן.
אני לא מוצאת עוד דברים.
הראש שלי מתפוצץ מכאבים... לא כאבים פיזיים, כאבים של לחץ.
זה יעבור ממש בקרוב.
ואני חייבת לחזור לכתוב, משהו.
אני אעשה רשימה של רעיונות פה בבלוג, במקום למלא את הספריה שלי בפתקים לא ברורים.
וכנראה שאני אסנן בבלוג כל פוסט שהוא לא שיר או סיפור, או מכתב(שכבר נקרא).
אל מי אני כותבת בכלל?
בתקווה כלשהי, כנראה, שמישהו קורא פה..
כינוי:
another word
בבלוג זה
בכל הבלוגים
