צניחה חופשית

היא אומרת הלוואי שהייתי יכולה לא לזכור

לשכוח פתאום דברים, כמו כולם

את כל המילים שהוא אמר עד היום

כל מה ששמעתי מעולם

היא אומרת אין לי כוח לחיות כך יותר

עם מציאות כזו, עדיף כבר לוותר

מכל מה שאני עושה תמיד יורדות לי דמעות

אין לי, כבר אין לי רצון להיות

את כנראה לא מבינה, לי היא אמרה.

יש דברים שאת לא שומעת ולא רואה.

עליי הוא צועק, יותר מכולם

וזה לא משנה שבשבילי, הוא כל העולם...

אני שונאת כשהוא צועק עליה בלי סיבה, ועוד יותר כשהיא לא מקשיבה לי שאני אומרת שהיא האמא הכי נפלאה בעולם

ועוד יותר...

כשהיא בוכה...

ואני לא יכולה לעשות כלום...