צניחה חופשית

"מיכל, תישארי בבקשה אחרי השיעור" ביקש יואל.

"אה.. אוקיי" אמרה מיכל בעודה תוהה מה הוא רוצה ממנה. היא הקשיבה לשאר התלמידים בשיעור שניגנו הרבה יותר טוב ממנה וכבר קלטו את החומר. המחשבות הציפו אותה עד שנשמע הצלצול בו כל התלמידים אספו את מחברותיהם, פרט אליה.

"מיכל, יש בעיה עם החומר? אני מבין שאת חדשה בנושא, אבל את לא שואלת שום דבר. עם מה את מסתבכת?" שאל יואל.

"אני לא יודעת, אני פשוט לא  מצליחה לזרום עם הנגינה, משהו עוצר אותי. אני לא מצליחה להפיק צליל שישמע מפיק טוב"-

"תני לי את מחברת השירים שלך בבקשה" דרש יואל. מיכל הגישה לו את המחברת מבלי לענות.

"נגני את זה," הוא אמר והצביע על השיר "here without you" של

"3doors down" שנכתב במספרים במקום באותיות.

מיכל הניחה את הגיטרה על רגלה והחלה לפרוט לאט, מיתר אחר מיתר את ההתחלה. לפתע הפסיקה ופרטה פעם אחת על כל המיתרים, כאילו התייאשה.

"מה עצר אותך? זה היה בסדר גמור" אמר יואל.

"זה לא, זה היה גרוע" קבעה מיכל. "לא שמעת? הקצב היה איטי מדי, לחלק מהצלילים לא הספקתי להגיע בזמן, זה נשמע פשוט זוועה!" היא כמעט בכתה.

"על מה את מדברת? את מעולם עוד לא נגעת בגיטרה בעבר, את לא יכולה לצפות על ההתחלה לנגן את השיר באופן מושלם" הוא אמר.

"אבל אני לא יודעת מה לעשות כדי להשתפר" אמרה מיכל. יואל הביט בה ולאחר מכן בצורה בה החזיקה את צוואר הגיטרה.

"קודם כל, תעגלי יותר את מפרקת כף היד שלך, כדי שהאצבעות ייגעו במיתר הרצוי ולא באף מיתר אחר. כך גם מיתרים אחרים שאת צריכה לנגן לא יישמעו חסומים ותקועים" הוא הזיז את ידה לפי ההסבר.

"עכשיו, כשאת מנגנת השתמשי בכל האצבעות שלך, לא רק באחת"-

"מה זאת אומרת?" שאלה מיכל באמצע ההסבר של יואל.

"למשל, על המיתר הראשון נגני עם האצבע. על המיתר שמתחתיו, נגני עם האמה, ועל זה שמתחתיו עם הקמיצה. אם יש צורך, נגני גם עם הזרת. תני לכל אצבע את המיתר שלה, כך שכל אחת תעשה בתורה ולא תצטרכי למהר בין צליל אחד לאחר. נסי לנגן שוב" הוא אמר.

מיכל ניסתה לפי הצעתו, מקפידה לשמור על כף יד עגולה כדי שהאצבעות לא ייגעו במיתרים לא רצויים.

לפתע היא הצליחה לנגן את השיר בדיוק לפי הקצב, את כל הבית הראשון. כאשר באה לעבור לבית השני, נשמע קול זמזם במעבר.

"זה היה יפה מאוד, אבל יש מה לשפר. אני מצפה בסוף השיעור הבא לשמוע את שני הבתים הללו ואת המעבר ביניהם נקי. אלה שיעורי הבית שלך, ועכשיו, אני מצפה לתלמיד מאוד מצטיין שלי שאמור להגיע כל רגע. לכי, תהני מארוחת הצהריים שלך. יום טוב לך, מיכל" אמר יואל בחיוך ושחרר את מיכל לדרכה.

בצאתה מהכיתה היא הבחינה שוב באותו נער שראתה ביום הראשון וגם במשך כל השבוע, יושב על הרצפה ומביט בתקרה. כשיצאה, הביט בה כאילו פחד ממנה, אבל היא חייכה אליו והמשיכה במסדרון.

***

ליאור כתב מילים אחרות ללחן שחיבר על הגיטרה החשמלית, סגר את המחברת ויצא מהחדר בדרכו אל יואל. הוא הגיע לכיתה והסתכל בשעונו: השעה הייתה חמישה ל1.

הוא כבר הספיק לגלות במהלך השבוע את מערכת השעות של מיכל, וידע שלפני הפגישה שלו עם יואל, מיכל נמצאת שם בשיעור כיתתי. הוא בנתיים התיישב שם וחיכה לצלצול, מפחד לראות אותה, מפחד מתגובתה המזלזלת שידע שלא תאחר להגיע ותשבור לו את הלב, שוב.

הצלצול נשמע. מספר תלמידים מצומצם, לא יותר מחמישה עשר, יצאו מהכיתה- ממהרים לקפיטריה לארוחת הצהריים.

הוא התפלא כשלא ראה ביניהם את מיכל, והתפלא עוד יותר לשמוע שיחה בתוך החדר.

הוא קם מהרצפה, התקרב לדלת והקשיב.

"אני לא יודעת, אני פשוט לא  מצליחה לזרום עם הנגינה, משהו עוצר אותי. אני לא מצליחה להפיק צליל שישמע מפיק טוב"-

"תני לי את מחברת השירים שלך בבקשה" יואל קטע אותה. "נגני את זה" הוא המשיך.

לאחר מספר שניות החלה מיכל לנגן את השיר "here wuthout you" של

"3doors down", אבל לא בצורה ממש טובה. אחרי מספר רגעים הפסיקה והתרגזה.

ליאור שמע אותה מתווכחת עם יואל על איך שזה יצא. הוא טען שזה בסדר גמור יחסית למישהי שמעולם לא נגעה בגיטרה והיא טענה שזה יצא פשוט זוועה.

לאחר שיואל תיקן אותה באחיזה ובסגנון הפריטה, היא החלה לנגן שוב.

ליואר נדהם איך היא קלטה את התיקון כל כך מהר וכעת ניגנה ממש טוב, ואפילו בקצב הנכון. הפעם סיימה את כל הבית הראשון, וכשהייתה אמורה להחליף אצבעות, נשמעה חריקה וזמזום על המיתרים.

"זה היה יפה מאוד, אבל יש מה לשפר. אני מצפה בסוף השיעור הבא לשמוע את שני הבתים הללו, ואת המעבר ביניהם נקי. אלה שיעורי הבית שלך" ליאור הבין שהיא עומדת לצאת ולא כדאי שיתפסו אותו מאזין. הוא חזר לנקודת ההתחלה שלו, נצמד לקיר ובהה בתקרה.

מספר שניות לאחר מכן יצאה מיכל, נרתיק הגיטרה על גבה.

הוא פחד מתגובתה, למרות שהיא רק עברה ליידו וחייכה חיוך מתוק, כאילו אמרה לו במבט אחד שאין לו סיבה לפחד ממנה.

היא כל כך מדהימה הוא חשב. רק עצם העובדה שהיא חייכה אליו ולא השפילה אותו או צחקה עליו, גרמה לו לראות אותה בתור מיוחדת כל כך ושונה מכולם.

הוא קם על רגליו ונכנס לכיתה, רואה את יואל כהרגלו, עם חיוך על פניו, הפעם בשל נסיבות שעת הצהריים גם אוחז בידו כריך גדול ומלא בירקות וממרחים.

בעודו קורא את המילים החדשות שהגיש לו ליאור, הוא צחק מעט.

"תגיד לי, ליאור, מי זאת שם מסתובבת לך בראש?" שאל יואל.

"מה.. למה אתה מתכוון?" שאל ליאור. אני מאוהב? הוא תהה עם עצמו.

"אתה מסתכל על כל אחת ככה בגלל שרתה לא מקובל ואתה חולם להיות מוקף בבנות, או שלמיכל שלנו יש זכויות בלעדיות אצלך?" הוא חייך ונגס שוב בכריך שכבר לא היה כל כך גדול.

ליאור היה חסר מילים. איך יואל ניחש את הנקודה שהוא בעצמו לא הבין?

"תשמע, היא קצת מתקשה עם שיר אחד, "here without you", אם אני זוכר נכון את הכותרת על הדף. אתה מעוניין להעביר לה שיעורי עזר על השיר הזה?" המשיך יואל לאחר שראה את תדהמתו של ליאור שסרב להודות.

"א..אני... בטח, זה יהיה נהדר" הוא אמר, יודע שהתלהבות זו הסגירה את העובדה גם לו וגם ליואל.

"נהדר, אני אצור איתה קשר עוד היום," אמר יואל. "אתה בטח רעב. ואגב, המילים החדשות נהדרות. אתה יכול להתחיל לעבוד על השיר ואני כבר אצור קשר גם עם בן הדוד שלי לשבוע הקרוב. נשמע מתאים?" שאל יואל וידע שבאותו רגע הציף את ליאור באושר.

"הולך בגדול, אני לא יודע איך להודות לך!" שמח ליאור.

"רק תצליח עם הנגינה שלך, ותלמד את מיכל לנגן" קרץ יואל עם החלק השני של המשפט, ואת ידו הפנויה שלא החזיקה בכריך ההולך ונעלם, הרים לשלום.

***

מיכל ועדי ישבו יחד בשולחן זוגי בקפיטריה והעבירו חוויות מהשיעורים שהיו באותו בוקר. הן לא היו באותה כיתה ושיעור פיתוח הקול המשותף שלהן לאותו יום היה ב6 בערב.

"יו! מה זה, מה שמו לך פה?!" צחקה עדי על מעטפה קטנה ועבה שהוצמדה לדלת שלהן עם נייר דבק עבה, ועליה היה כתוב מיכל בגדול.

"זוזי, תראי לי מה זה" דחפה אותה מיכה בצחוק ולקחה ממנה את המעטפה העבה בעוד זו מסתבכת עם פתיחת הדלת.

מיכל פתחה את המעטפה וקראה את המכתב שהיה צמוד לדיסק, בעוד עדי אומרת באויר בפעם החמישית לאותו חצי יום, שצריך לדרוש החלפת מנעול לחדר.

מיכל הייתה בהלם מתוכן המכתב ומיהרה להיכנס אל החדר, פתחה את המערכת של עדי והניחה בתוכה את הדיסק.

זהווווווו נגמר הפרקקקקק

היה ארוך, אני יודעת, אבל שימו לב שזה הכל מחשבות ומשפטים ארוכים, ולא באמת קורה הרבה בפרק הזה.

מקווה שאהבתם =)

תגובות?