צניחה חופשית

"..וזה רק חצי ממך כי את השאר אתה שומר, ומה יש לאנשים שלא יכולים להישאר? כי זה חצי בגללי וחצי בגללך, שאני חצי כל היום, אני צוחקת ובוכה..."

אני מפחדת להתאכזב ממנה.

גם איתו בהתחלה, הכל היה מושלם.

וגם איתה.

ובכל זאת, למרות כל ההבטחות, למרות כל השנים.

למרות כל הסודות, כל השיתוף, כל החוויות.

למרות הכל, רבנו.

התרחקנו.

נלחמנו.

נקמנו.

צעקנו.

קיללנו.

מה לא עשינו...

השלמנו.

ואני מפחדת, שזה יקרה איתה גם.

זה אנושי לפחד, אבל למה זה חייב לקרות?

אני לא רוצה לאבד גם אותה.

אני לא אהיה מסוגלת.

פשוט... לא.