I'm Yours

יש עלי לחץ מכל כיוון...

מהכיוון של הבצפר- אני נהיית אובססיבית לגבי ציונים. היום קיבלתי בבוחן קריאה בערבית 85 וממש כעסתי. קודם כל, בגלל שמבחינתי זה ציון ממש נמוך. אבל גם בגלל שלילדים אחרים, שעשו טעויות יותר גדולות ממני היא נתנה 95. היא אומרת שזה בגלל עניין של קריאה שוטפת. בולשיט! הם למדו את הסיפור בע"פ...אני למדתי והבנתי. זה ההבדל. אז לא קראתי את זה במהירות של שורה בשנייה אבל קראתי טוב ובלי הפסקות מיותרות. אוףףףףףף רציתי להרביץ למורה!

יש גם את העניין של גולן- זה לא ממש לחץ מגולן כמו מהאחרים. אני מרגישה שכולם ממש, ובעיקר ילדים מהשכבה, נכנסים לי לורידים. די כבר!!!!!!!

ובבית- לא מקל על העניין. לא משנה.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

סוף חודש. תחילת חודש.

יהיה בסדר. יהיה טוב.

מחר הטיול פתי"ק:) אז בטוח שיהיה מצוין!

אני מרגישה שמבין שנינו אני זאת שמחזקת כל הזמן במילים..

אני זאת ששולחת את ההודעה בבוקר, ההודעה בלילה.. ואני מרגישה שדבר מכל זה לא חוזר אלי בדרך כזאת או אחרת..

נכון, אז לא חייבים כל הזמן וממש כל הזמן.. אבל קצת אפשר.. רק קצת.. משהו..

נכון, זה לא דומה בכלל למה שהיה לי כלפי בן, או לקשר שהיה לי עם ליאור. זה שונה לגמרי. שונה כל כך. בן אדם שונה, חבר'ה שונים. דרך חשיבה שונה. כל כך שונה...

ואני עדיין לא בטוחה אם זה לטובה או לרעה..(?)

יש לי הרבה מאוד תהיות.

ואין מישהו לשתף אותו בזה.

הקשר עם גולן פשוט מתקדם הכי טוב שאפשר!

אני פשוט כל כך מאושרת איתו!!!!!!!

קשה לי לתאר את ההרגשה הזאת...

אני פשוט אוהבת אותו כל כך..

כשנאי נמצאת איתו, לא משנה איפה, אני ברצינות שוכחת מכל הצרות שיש לי על הראש ופשוט מרגישה שהלכ טוב..הכל בסדר..הכל פשוט נפלא!

אבל הקטע הוא, שלא הכל נפלא. בעצם, לא נפלא בכלל.

מחר אמא שלי הולכת לבדיקות אחר הצהריים (שזה בצעם כבר היום..)...

אמן שייצא שלילי. אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן

בבקשה אלוהים, אני מבקתש את זה ממך בעוצמה כזאת שלא ביקשתי בחיים!

בבקשה.

אני לא בטוחה מה ההרגשה שלי עכשיו.

משהו שונה.

זה איזה שהוא תהליך שעכשיו אני עוברת. אולי אפילו כמה תהליכים. הכל מתערבל ומתערבב ביחד. זה סוג של סלט כזה, שיש בו מכל הבא ליד.

עם גולן הכל פשוט מושלם! לא יכול להיות טוב יותר..

אמא שלי חוששת לזה שנתקדם מהר מדי, ואני מרגיעה אותה שמעבר לזה שאחננו מתנשקים לא קורה כלום.. יש לי את הגבולות שלי, וכל דבר בעיתו. הכי רחוק שהלכנו בנישקות זה היה כשהייתי אצלו אתמול בלילה בעליית גג וכשהתנשקנו אני שכבתי מעליו, אבל זה הכל.

הוא מתייחס אלי כל כך טוב והוא כל כך אוהב אותי שלפעמים אני תוהה אם אני מספיק טובה בשבילו.

היו לי פעם אחת, פעם אחת, תהיות לגבי אם אני באמת באמת אוהבת אותו.. התחלתי לפחד. כי אני נוהגת להאמין במשפט "אם יש ספק אז אין ספק"...וזה הפחיד אותי. מאוד אפילו. אבל כשאני איתו, אין לי איך להסביר את זה.. אני מרגישה שהכל טוב. הכל בסדר. אני מוגנת. אני בטוחה. לא יכול לקרות לי דבר, כי הוא פה איתי. זו תחושה כזאת שאני לא בטוחה כיצד אפשר אפילו לנסות לתאר אותה.

לפעמים, כשאני בבית או כשאני ברחוב, פתאום אני מריחה את הריח שלו. ריח כל כך טוב. ואני מנסה לשאוף אותו אלי יותר ויותר, ואז הריח נעלם. ואני פשוט כל כך אוהבת את הריח שלו. ולפעמים אני משתוקקת לזה שהוא יהיה עכשיו לידי.

השבוע האחרון, מאז שגולן ואני יחד, גרם לי קצת להתרחק מהרבה דברים. בצפר, חברים, צופים וכל מה שבא עם זה..

אמא שלי אומרת לי שהיא שמה לב שאני לא משקיעה כל כך בעבודות חופש כמו שאני משקיעה בדרך כלל.. גם אני שמתי לב לזה.

גם הצופים, והטיול, והפעולה שאני אמורהל העביר בטיול, והבוקסר שהבנות מוציאות וכל מה שקורה לא מעסיק אותי באותה עוצמה שזה העסיק אותי עד לפני שבוע, שבועיים..

פתאום עוד משהו מעסיק אותי. פתאום עוד משהו לוקח חלק מתשומת לבי. ובכך בעצם מפחית את תשומת הלב משאר העניינים שמעסיקים אותי ביום רגיל.

ומה עם הבעיות בבית?

טוב, את הריבים בין ההורים, או ביני ובין ההורים או ביני ובין אחותי הקטנה כבר נכנעתי מלנסות להבין ונכנעתי מלנסות ולמנוע או להפחית אותם.. נכנעתי. אין מה לעשות. אלו הם החיים שלנו. ככה זה היה. ככה זה עכשיו. וככה זה יהיה. אם זה ישתפר מעט, אחלה. אבל יותר מזה? לא, אני לא מצפה לדבר.

ועכשיו עוד בעיה נוספה למשפחה.

קשה לי לכתוב על זה. קשה לי. כי לכתוב על זה יהיה להודות בזה. שהבעיה הזאת קיימת. שזה אמיתי. שזה פה. כאילו חי ונושם.

תמיד אומרים "לי זה לא יקרה, אלי זה לא יגיע, אני לא אצטרך להתמודד עם זה.. הכי הרבה זה שזה יקרה למישהו שמכירים..אבל לא מישהו בתוך המשפחה..לא מישהו מהמשפחה הקרובה.."

תמיד אומרים, אה? עד שזה מגיע... ועכשיו זה אגיע אלי.

דמאט!!!!!!! למה?! לעזאזל עם הכל ועם כולם!

אני לא מוכנה לעבור את זה!

אני לא מסכימה לעבור את זה!

אני לא רוצה לעבור את זה!

אני מנסה לא לשמוע..אני מנסה לא להקשיב..אני מנסה להתעלם ממה שאני בכל זאת שומעת...

אבל איך, לעזאזל! איך אפשר להתעלם?!?!

אני מנסה למצוא דרך לפרוק את הכל...

אני מנסה למצוא מישהו שאפשר לספר לו על זה.

מור? לא..היא רחוקה מדי..כבר אבד לנו הקשר..

נועה? לא..יש לה את הבעיות שלה..ולהגדיר את שתינו כחברות? אני כבר לא יודעת אם זה נכון.. כנראה שהקשר בינינו לא היה מספיק חזק מההתחלה, מספיק חזק כדי להחזיק מעמד..

גולן? לא..זה לא הזמן...זה לא המקום..זה פשוט לא מתאים.

אז מי נשאר? בן.

גם איתו איבדתי כל קשר. כשראיתי אותו אתמול בשבט ולרגע הבטנו אחד בשני הסטנו את המבט באותו רגע בדיוק. למעשה, אני לא טבוחה שזה נכון לומר שאיבדנו כל קשר. זה עדיין מרגיש אצלי כאילו אנחנו משחקים ב"חתול ועכבר", לראות מי יישבר ראשון. מי יחזיק מעמד בשתיקה ובגאווה ובאגו עד ההשתכב"גות שלי בעוד כמה חודשים, לקראת תחילת יוני... מצד שני, אולי באמת אבדו נושאי השיחה והעניין והכל...

אני לא באמת בטוחה שהוא היה מבין. שהוא באמת ובתמים היה רוצה להקשיב ולדבר ולעזור, למרות שלבטח זה מה שהוא היה אומר..כנראה כדי לצאת ידי חובה.

ובכל זאת, למרות הכל, הוא היחיד שהייתי מצליחה לדבר איתו על זה. היחיד.

הקשר הזה...אני לא יודעת איך להסביר אותו. אני לא מצליחה להבין אותו.

אז אם מי כבר נותר לי לדבר? אין קול ואין עונה.

וברגע זה, ברגע שנודע לי..ברגע שזה חילחל היישר לתוך המוח שלי ולתודעה..

אני מתה. מתה מבפנים.

...

איזה חופש ואיזה נעליים?!

לא נראה לי שהמורים בבצפר שלי יודעים מהי משמעות המילה "חופש".

ולמה? אז ככה:

* מחשבים- לכתוב 3 תוכנות ולקרוא 30 עמודים בספר

* מתמטיקה- חוברת של 8 עמודים על פונקציות מלאה בתרגילים

               - עבודת חופש

* היסטוריה- עבודת חופש על כתבות

* פיזיקה- עבודה ע-נ-ק-י-ת

* ספרות- גם עבודה לא קטנה..על שירים נושא זהות..

* תנ"ך- עבודה על כהנים במקרא

* של"ח- פרק שלם בספר

מבחנים מיד לאחר החופש:

*מתמטיקה

*מחשבים

ומי יודע איזה עוד הפתעות...

גאד דמאט!!! מה זה צריך להיות לעזאזל?!

אני אמורה להיות קצת עם המשפחה בחופש, לבלות עם חברים, לצאת עם החבר שלי, להנות קצת..משהו בסגנון הזה...

ממתי כל העבודות והמבחנים כלולים בקטגוריה של "להנות בחופש"???

אין לי מושג איך אני יוצאת מזה...

ועד סוף השבוע אני גם צריכה לכתוב הדרכה קצרה לאחווה שלי בשכבה בטיול פתי"ק שיש לי בסוף החודש..

אני אשרוד בסוף, את זה אני יודעת..

השאלה באיזה מצב בדיוק אני אגמור...חח

"בסוף יהיה טוב, ואם עכישו לא טוב- כנראה שזה לא הסוף:)"

אז כנראה שזה באמת לא הסוף..

בשבילי יום כיפור זה לא הצום..העינוי נפש והחרטות וכל זה..

עם השנים זה פשוט נהפך אצלי ליום כזה שאני נפגשת עם חברים מהערב עד הבוקר שלמחרת ואז ישנה כל היום..בערך..

אז מה היה השנה?

בסוף נפגשתי עם גולן בערך ב22:15..

הסתובבנו בכל מיני מקומתו בעיר ומדי פעם ישבנו איפה שהוא...

ראינו כל מיני אנשים בדרך..ראינו גם כמה מהשכבה שלי וכמה שהיו בשכבה שלו שנה שעברה אז הכרתי עוד חבר'ה חדשים:)

בערך ב01:10 היינו איפה שהוא באזור של רחוב הדר..והייתי צריכהל חזור הביתה תוך 20 דקות..זתומרת, ללכת כמעט את כל העיר..

התחלנו ללכת..

אחרי איזה 10 דקות כבר היינו אחרי הגינה הגדולה ובאזור של היסודי שהייתי בו..

ואז סתם עמדנו שם והתחבקנו..

ואז הוא הרים אותי כזה ממש גבוה..

וכשירדתי חזרה למטה אז בהתחלה הוא נתן לי נשיקה על הלחי..ואז על המצח..ועל העין.. ועל האף..ואז פשוט התנשקנו.

הנשיקה הכי מדהימה בעולם! לא היה אפת לי מי עבר בסביבה ונדמה היה לי שלא שמעתי אפילו אנשים או קולות.. נדמה היה לי כאילו היינו רק שנינו...

40 דקות..

ב2 בלילה הבנו שאני מאחרת בחצי שעה.. אז התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי. ירדנו את כל הרחוב והוא ליווה אותי עד הכניסה של החניה..היה קשה להיפרד..לא רציתי להיכנס הביתה..

עמדנו שם בערך רבע שעה..

ובסוף נכנסתי:)

היה הערב הכי מדהים בעולם! בחיי שלא היה לי אי פעם יותר מדהים מזה..

בגלל שהוא צם והוא לא יהה עם הפלאפון וגם המחשב שלו היה סגור, הסתכלתי כל שנייה על השעון בתקווה שהמזן יזוז מהר יותר והצום יגמר ונוכל שוב לדבר. נראה היה כאילו הזמן לא זז!! רציתי להרביץ לשעון.... אבל החלטתי שהשעון עוד יכול להביא לי תועלת אז עדיף לוותר..

אנחנו יוצאים שוב ביום שישי..

אני כבר לא יכולה לחכות.

אני מתגעגעת.

יותר מדי.

אוקי, אז הוא פשוט אחד האנשים המדהימים:)

אתמול בערב דיברנו ממש מלא במסנג'ר וזה והיה פשוט כל כך כייפ וגם קבענו שאני באה אליו בשישי בערב.

וכתבתי כזה בהודעה האישית שיש למעלה "גולן חיים שלי אתה פשוט היכ היכ מדהים בעולם! תודה על ה-כ-ל! מתה עליך3>".. ואז ראיתי שהוא גם כתב בהודעה אצלו: "ירדנוש מדהימה שלי אני חולה עלייך הכי בעולם יפה שלי פשוט ילדה מדהימה חולה עלייך"..

וגם בGclub אז הוא שלח לי בפרטי הודעה הכי חמודה בעולם! אין, פשוט בנאדם מושלם:)

באמצע השיחה אתמול אז הוא פשוט כתב לי: "חולה עלייך מדהימה שלי *סמיילי של נשיקה* ועוד מילונים כאלה חח לאביו".

ואז שלחתי לו גם נשיקה וכתבתי  כזה "איזה כייפ לי"..

גולן: מה שתרצי..

אני: עד חצי המלכות?

גולן: למה רק חצי?

....*הקטע הזה לא חשוב*

אני: אין, עכישו בזכותך יש לי רק חיוך על הפנים:)

גולן: חח וחסר לך שהוא ירד ואני שמח שאת שמחה כי הכרתי ילדה פשוט מתוקה וחמודה.

כשדיברנו על כל מיני דברים ועל התיכון..שאמרתי שאני חושבת ללכת ל"אלון" ואם אני לא אתקבל אז אני אלך ל"ראשונים" לרב תחומי אז הוא אמר כזה "לאאאאא! את באה לראשונים! מה אני אעשה אם את לא תהיי איתי בתיכון?!"

וכשדיברתי על זה שאני במענ"ה ובצופים וששנה הבאה אני מאוד רוצה להדריך ד' ושאני לא טבוחה שאני אנסה להיות במועצת תלמידים בתיכון גם כי יהיה לי מלא עומס אז ממש חשבתי שהוא כזה יתרחק או משהו..לא יודעת, לילדים בחטיבה שלי אף פעם לא הייתה אהבה גדולה לצופים או לתנועות נוער בכלל או לכל הדברים האלה שבשבילם נראים דברים לחננים (לפחות לרוב הילדים זה ככה)..אבל אז אמרתי לעצמי שאני גאה בכל מה שאני עושה ואין סיבה להסתיר את זה, לא כך?

אז הוא כתב לי כזה "גם מדהימה וגם עוזרת.. מה יהיה איתך? יותר מושלמת מזה אי אפשר כבר להיות..".

ואז בצהריים היום אז הוא שלח לי כזה בכל SMS מילה אחת:

1: "אני"

2: "חולה"

3: "עלייך"

4: "מואההההה"

5: "הכי גדול בעולם!"

ואז שלחתי לו: "אני מתה עלייך! באמת, אתה פשוט בנאדם מדהים!"

והוא כתב לי: "מי שמדברת ילדה מושלמת שכמוך את החיים שלי מהממת אחת"

אין אני פשוט כל כך אוהבת את הבנאדם הזה! פשוט הכי מדהים שיש!

ועכשיו אני אפילו עוד יותר בלחץ לקראת יום שישי ומה לעשות... ויש מצב שנהיה רק שנינו אצלו..

יה בסדר..חח יהיה בסדר..יהיה בסדר..

אני בלחץץץץ..

אוקי, עכשיו...מה אני אלבש?

[כרגיל..אני משתמשת בשמות בדויים..]

לפני שבועיים או שלושה..אני לא בדיוק זוכרת את היום..הצטרפתי לפורום של "Gclub"..

קיבלתי באותו יום לכ מיני בקשות לאישור במסנג'ר. אחד מהם היה מגולן. מישהו שהיה בחטיבה שלי שנה שעברה, מסתבר, בכיתת ספורט ועכשיו הוא בכיתה י'.

בהתחלה חשבתי שהוא קצת ערס אבל התגלה בדיוק ההפך. הבנאדם הכי מדהים בעולם! כל כך מפרגן ונותן מלא מחמאות! בהתחלה זה נראה קצת תמוה, בכל זאת, עוד לא נפגשנו.. שאלתי שתי חברות שלי עליו ואיך הוא והן אמרו לי שהוא ממש נחמד וממש חמוד והכל..

ההודעות שלו במסנג'ר, במקושרים ובכלל כל הSMSים, זה פשוט ההודעות הכי יפות והכי מדהימות שיכולתי לבקש..

אנחנו כנראה יוצאים יחד בשישי בערב.. יש לי מלא חששות. בשיחות נראה כאילו הוא באמת רוצה שנהיה זוג רשמי והכל.. פתאום הכל נראה שוב כמו בפעם הראשונה.. מה לעשות? מה ללבוש? מה לומר? איזה נושאי שיחה? לצחוק מיד או לא? לצחוק בכלל? לחשוב מה לומר ומה תהיה התגובה שלו או לא לעשות חשבון? אני ממש בלחץ..

ביום רביעי של החג חבר של אבא שלי מרעננה הזמין אותנו אליהם. היו עוד אנשים והיה ממש נחמד. הכרתי את הילדים של החבר של אבא שלי והם ממש ממש נחמדים! הבת, הדר, קטנה ממני בשנה, היא בכיתה ח'..והבן, יוגב, הוא גדול ממני בשנה והוא בכיתה י'. השיחות איתו היו ממש כייפיות וחשבתי כן לנסות להתקרב אליו קצת..הוא פשוט בנאדם כל כך נחמד שקשה לתאר את זה! בחמישי דיברנו בלילה במסנג'ר והיה ממש מצחיק והשיחה השאירה לי טעם של עוד...

אתמול שוב דיברנו..שאלתי אותו מה הוא עושה ביום כיפור ואם הוא צם והוא שאל אותי וסיפרתי לו שבטח אני אסתובב ברביעי בערב עם חברים ואולי נתנחל אצל מישהו עד הבוקר כמו בשנה שעברה, מי יודע.. וחמישי, שזה יום כיפור עצמו..נראה כבר, הוא עוד פתוח להצעות.

ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה להיפגש. אז הסכמתי ואמרתי שבכייפ. אז אנחנו נהיה רוב יום חמישי ביחד ואולי אני אהיה אצלו קצת אחרי זה..נראה.

וואו, לא חשבתי שדברים יקרו כל כך מהר.

חברה טובה שלי קיבלה גם הזמנה ליציאה לפני שבוע, או שבוע וחצי ממישהו שהיא מכירה ולומד במקרה בתיכון של גולן..

פתאום ממש קינאתי בה. פתאום התחלתי להרגיש את החוסר הזה. שאני צריכה שיהיה איתי עוד מישהו. מישהו שהוא לא החברה הכי טובה, לא הידיד הכי טוב..משהו מעבר..מישהו שהוא החבר שלי.

כשראיתי את הSMSים הכל כך חמודים האלה שהוא שולח לה זה כבר ממש החזיר אותי לתקופה עם ליאור. אומנם אנחנו עדיין בקשר אבל הרבה יותר רחוק ומאוד שונה והוא כר לא חסר לי אבל ההודעות האלה כן חסרות לי..

אז אולי, בעזרת השם, יצא משהו מהסופ"ש

חשבתי הרבה..הרבה הרבה הרבה..

על שלישי בערב בברביקיו,

על שישי בערב, בקידוש שעשינו אצלכם ועל כל הערב אחר כך..

נכון, זה לא יעבור אף פעם.

את הגלגל לאחור אי אפשר להחזיר.

נכון, את החלק שלך בחיי אף אחד ודבר לא יוכלו לשנות ואף אחד גם לא יוכל לתפוס

אבל מה שהיה היה וככה יישאר.

אתה יודע,

דפדפתי בכל מיני שירים בשירונט, חשבתי הרבה,

פתאום מצאתי שיר שהתאים בדיוק בשבילך.. כמעט מילה במילה.

אז שתהיה שנה טובה.

תסתכל עלי עכשיו/ סיון בהנם

מילים ולחן: סיון בהנם ויסמין לחוביץ'

לילה טוב לכולם:)

[כתבתי את הפוסט בלילה..המחשב נתקע אז העתקתי אותו עכשיו]

פתחתי את העריכה לכתוב את הפוסט..

לא מצאתי את המילים..

הלכתי לסלון לראות כמה פרקים של "שנות ה-70"..

וחזרתי אחרי שעה

אז עכשיו 1:20..

ראש השנה הזה היה מלא חוויות ופגשתי המון אנשים.

אבל הכי הרבה, זכיתי להכיר את אביב.

אחד האנשים הכי חמודים!

פשוט כל כך שמחה שהכרתי אותו.

אתמול בצפר, אחרי 3 ימים של חופש..

היה דווקא אחלה ואפילו עבר ממש טוב

המורה החדשה למדעים, המחליפה של גלית, היא הכי טיפשה בעולם

אנחנו עוברים מקומות בשיעור בלי שהיא שמה לב

אנחנו מדברים בטלפון, מסמסים, מצלמים אחד את השני ואוכלים וכל השיעור עושים שטויות

והיא? לא שמה לב..או שכן אבל לא עושה םע זה דבר

אז מה אכפת לי?XD

ליאור התקשר אלי באמצע שיעור ערבית

אז התקשרתי אליו חזרה בהפסקה

הייתה אחת השיחות המצחיקות.

רבתי עם חברה טובה שלי,

היא פגעה בי כל כך

כמה מילים קטנות שאפשר לומר "יאללה, בקטנה"

אבל דווקא ממנה לא הייתי מצפה לזלזול שכזה

כשאני מספרת לה משהו אישי

הנה, עוד הוכחה שכל פעם שפורקים משהו מהלב בפני חברה

פשוט לוקחים סיכון

הבנתי את הפואנטה.

יותר לא מספרים.

היום בערב הייתי אצל ליאור.

ההורים שלו הזמינו אותנו לקידוש ולארוחת ערב

ובסוף יצא שנשארנו עד כמעט 12 בלילה אצלם

היה פשוט ממש ממש ממש כייפ

שיחקנו קצת כל הילדים ואחרי זה אחותי ושני האחים של ליאור השתוללו קצת בסלון וראו משו בטלויזיה ואני הייתי עם ליאור בחדר שלו

היה מצחיק ממש.

השיחה שהייתה לי איתו, שהתפתחה ככה סתם בטעות,

הוכיחה לי פעם נוספת שכנראה אין מה לעשות והחברים הכי טובים שלי תמיד יהיו בנים

כי עם בנות אני לא ממש מצליחה לדבר.

עובדה.

מחר שבת. נראה כבר מה יהיה..

ביום שלישי מסע סליחות בירושלים עם כל מענ"ה..

בטוח שיהיה כייפ ותהיה חוויה ענקית!

מצלמה תהיה שם:)