לפני רבע שעה חזרתי הביתה. לא הייתי בבית מ9 וחצי בבוקר.
אחה"צ הייתי אצל גולן. היינו בעליית גג וסתם ישבנו על הספה וראינו את הסרט "קליק".
באיזה שהוא שלב, כשנשענתי עליו והוא חיבק אותי וליטף לי את השיער ונתן לי נשיקות קטנות כאלה, הרגשתי כל כך לא בנוח.
המחשבות שלי חזרו לאתמול בלילה. המחשבות חזרו לכל מה שקרה, ולא קרה, בתחרות להקות. המחשבות שלי חזרו גם לשיחה שהייתה לי עם חברה שלי אחר כך.
כל העניין הזה כבר נמצא במחשבות שלי יותר מדי.
כל העניין הזה כבר מאיים לחנוק אותי.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני חושבת רק על זה כל הזמן.
זה נמצא איתי בכל מקום שאני הולכת אליו.
אני רואה את זה בכל מקום שאני נמצאת בו.
זה רודף אותי. ולא מרפה.
ניסיתי לחשוב, לאור כל מה שחברה שלי סיפרה לי אתמול בטלפון, מה אני חושבת. מה אני חושבת באמת. מה אני מרגישה.
ניסיתי לחשוב.
הגעתי למסקנה שכנראה גם אני נדלקתי עליו לתקופה מסוימת וזה עבר לי, אבל עדיין הוא חשוב לי.
כי בתכלס, אם נתעלם מהעובדה שהוא קטן ממני בשנה, יש בו הרבה דברים: הוא גבוה ממני ונראה ממש ממש טוב, הוא חכם ומצחיק וחמוד ויש לנו הרבה תחומי עניין משותפים והוא ממש מקשיב לכל מה שאני מספרת לו ולא אכפת לו לדבר איתי שעה וחצי ברצף בטלפון (שעה וחצי מינימוםXD) אפילו אם זה רק כי משעמם לי והוא עוזר לי בכל מה שאני צריכה ועם כל מה שאני עוברת עכשיו והוא פשוט מדהים!
אני לא יודעת מה לעשות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
