|
אני יושב פה כבר איפשהו בין חצי שעה לכמה ימים, ואני תוהה אם לשלוח הודעה. אם ליצור קשר.
אם לשאול שאלות, או לומר משהו בעצמי. ונכון לעכשיו לא החלטתי עדיין.
אני בעיקר תוהה דברים בשבועיים האחרונים.
ונסוף לכל הדברים שאני תוהה, אני גם תוהה אם את תהית בכלל בשבועיים האלו.
אם חשבת עליי. אם הרהרת בעניין. אם שאלת את עצמך מה עובר עליי, ואיך אני. אם חשבת על זה ואולי שכנעת את עצמך בכל מיני צורות על כל מיני דברים.
ואולי לא, כי הצבא העסיק אותך מספיק, והיו לך חיילות על הראש, ושמירות, והשד יודע מה, אז הצלחת להסיח את דעתך.
ואולי לא, כי פשוט לא. וגם אם לא היו לך את כל הדברים האלו פשוט לא היית חושבת ותוהה ומהרהרת. אולי זה פשוט איך שאת מתקדמת בחייך. לא יודע.
השאלות רצות בראשי, ויש לי הצהרות מוכנות כבר.
ולא החלטתי אם אני אשאל, ואם אני אגיד.
ואם לא, אז אפילו גם לא החלטתי למה לא.
הרי את לא טיפשה, ולשאלות שלי כבר בטח בכנת תשובה מובנית מראש, גם אם את לא מודעת לכך (מה נפלא תת המודע), ואני לא מעוניין בתשובות האלו.
הכל נראה מפוזר אולי.
אולי אני אשב ואערוך את המייל הזה אח"כ.
בטח בסוף לא אשלח אותו בכלל, כי אני לא יודע איזה ואם בכלל תהיה בכך תועלת. ואם תהיה, אז למי.
כותב מייל שבטח רק יהפוך לפוסט בבלוג שלי, ועדיין אני מאופק.
בכל מקרה, זה כל מה שהיה לי.. להגיד? לשאול?
או שלא.
|
כינוי:
התפוח הכחול
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
