כל התלונות, כל החסך הרגשי שאני מרגיש, זה הכל אצלי.

היא כן קוראת לי חמוד.

והיא כן מנשקת אותי.

והיא כן מחבקת אותי.

והיא כן שכבה איתי.

והיא הזמינה אותי לשבת עם חברים שלה.

והיא באה לשבת עם חברים שלי.

אבל זה אני שלא מרגיש את כל זה.

זה אני שמסתכל על הנתונים האלו ואומר "אז למה אני לא מרגיש שהיא רוצה אותי חזרה?"

זה אני שלא מסופק פה...

למה זה?

האם זה כי היא רק מעמידה פנים? משחקת משחק?

או שמא משהו דפוק פה אצלי? ואני לא יודע לקבל כשטוב לי?

_______________________

          אמרת שחלק ממערכת יחסים זה

          לא רק לרצות שמישהו יהיה חלק

          מחייך, אלא גם שהוא ירצה שתהיי

          חלק מחייו. אז השאלה שלי היא:

          האם את רוצה שאני אהיה חלק

          מחייך?

          למה אני מרגיש לבד? בודד.

          כאילו רק אני רוצה. משתוקק -

עריכה:

כשאני מסתכל לה בעיניים והיא אומרת "מה?"

ואני אומר "המ? כלום.."

והיא אומרת "אני יכולה לשמוע אותך חושב.. "

אני לא יכול לשתף אותה. או שכן? אני לא רוצה שהיא תברח. מספיק שהיא חושבת שאני דביק מידי.. והיא בטח לא רוצה שזה יהיה רציני מידי מהר מידי. או שאולי כן? אין לי מושג. פשוט אין לי מושג מה עובר לה בראש. אני בנאדם שצריך משוב - פידבק - כל הזמן. "טוב מאד התפוח" "או, כל הכבוד" "לא ככה" ואני לא מקבל ממנה פידבק. והרי אי אפשר לגשת למישהי ולהגיד לה "אמ, היי, אפשר פידבק?". זה מגוחך. זה לא נעים. זה לא נוח. זה מטומטם. אני מטומטם. אוי תשתוק כבר! תשתוק!