בלוגר וסטודנט, העסוק (קצת יתר על המידה) בלהרהר על החיים. מוזמנים לקרוא את נבכי נפשי... |
| 5/2009
אתם פשוט זונות
אני תקוע קצת.
חברתית.
ולא, לשם שינוי לא מדובר על בנות המין היפה.
אני מדבר על חברויות סתם.
אני מוצא את עצמי מנסה להתרחק מהחברים הכי טובים שלי. כי לא כיף לי איתם. כי הם מעצבנים אותי. כי הם עושים לי רע.
אבל אני אוהב אותם. בכל ליבי. הם הפאקינג חרים הכי טובים שלי, ולמי יש כוח לחפש חברים הכי טובים בגיל 20?
אבל לעזעזל.
סיפור לדוגמא:
נסעתי לתל אביב ללילה הלבן שהיה ביום רביעי עם חברים שלי. החברים הכי טובים שלי מינוס אחד או שניים שהיו בצבא ולא יצאו הביתה לחג. באוטובוס לתל אביב פגשתי קבוצה של חברים אחרים. הועלתה הצעה לפיה אני ועוד חבר נצטרף לקבוצה השניה של החברים ונסתובב איתם קצת... אבל אחרי בירבורים לא מעטים בחרנו להשאר עם הקבוצה הראשונית.
טעות.
במקום לחגוג ולהנות ולשתות קצת וללכת לים וכיף וכו' (שאני יודע מתמונות בפייסבוק) ביליתי 7 שעות באמצע אלנבי עם 5 אנשים מאד מאד מאד מאד מבואסים. ועייפים. ושותקים.
אני אמנם נהנתי, אבל אני יודע שהייתי יכול להנות הרבה יותר.
וזה לא כאילו שזאת הפעם הראשונה.
זה קורה כל הזמן.
כל שבוע.
כל פאקינג שבוע!
ונמאס לי מזה כבר. נמאס לי שהרעיון של להנות צריך להיות כרוך בבזבוז כסף. מה קרה לסתם לשבת איפשהו? אם רוצים להשתכר למה אני צריך לצאת לפאב ולשלם 30 שקל על בירה כשאני יכול לקנות 3 בקבוקים של יין זול ולדפוק את הראש בכיף?
למה אני צריך ללכת לתל אביב לראות הופעה במקום סתם להזרק בבית של מישהו ולשמוע מוזיקה?
הייתי מבין אם מהדברים הבזבזניים היינו נהנים יותר, אבל אנחנו לא.
אנחנו סתם מבזבזים כסף.
ויש לי קבוצות אחרות של חברים, שאני פחות קרוב אליהם, אבל שאני נהנה איתם הרבה יותר.
הרבה יותר.
אז מה אני אמור לעשות??
מה?
| |
|  כינוי:
התפוח הכחול |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
