 בלוגר וסטודנט, העסוק (קצת יתר על המידה) בלהרהר על החיים. מוזמנים לקרוא את נבכי נפשי... |
| 3/2009
למה אני כל כך רוצה אותה, והיא לא? גאדמט... אני כל כך רוצה אותה.
עור חום - כמו פאקינג שוקולד. נמוכה. עיניים כההות. שיער שחור. ידיים כל כך נשיות בניגוד לכל שאר המראה שלה. בדיוק כמו שאני אוהב. בטן רכה ונעימה. חכמה. אינטיליגנטית. מצחיקה. ובכל זאת יש בה משהו נורא מעצבן. שפתיים רכות. כל כך הרבה תחומי עניין משותפים. וגם אם לא, היא בערך הבנאדם השני היחיד שמסוגל לעמוד בקצב המחשבתי שלי.
וכבר ציינתי כמה הידיים שלה נשיות? והשפתיים שלה רכות?
אז למה? למה מישהי שמעוניינת בי פתאום תחליט שהיא זאב בודד? שהיא א-מינית? או למה שמישהי שהיא זאב בודד וא-מינית תחליט לשחק בי ככה?
ולמה אני כל כך רוצה אותה? להרגיש אותה? להחזיק אותה? לקרוא לה שלי, והיא תקרא לי שלה? לדבר איתה? לנשק אותה? להחזיק אותה? להרגיש אותה?
למה?
למה אני שולחתי לה סמס אתמול, והיא לגמרי עשתה כאילו היא לא קראה אותו היום?
חבר שלי אומר לי שזה בגלל שהיא ביישנית. וממה שסיפרתי לו עליה היא נראית לו מזה בקטע, פשוט מפוחדת. לעומת זאת, אני חושב שהיא לא מעוניינת. ותו לא. קורה.
אז מה עושים? מה לא עושים? שווה את הסיכון לאבד ידידה?
אחרי ערב שלם של שיחה על סטטיסטיקה אני לא יודע לענות על השאלה הזאתי. אדיוט? טיפש? כסיל? לא יודע. אני דווקא תמיד חושב על עצמי כסוג של חכם.
| |
| כינוי:
התפוח הכחול |