כמה עבר עלי.
אוואוו.
ראאר,את זונה מסריחה.
כמה בנאדם יכול ליהיות מגעיל.
אוווייש..מצמרר.
יו כמה החיים יכולים להיות עצובים. ואני רק חושבת על עצמי =S
אווווווף.
בכל זאת עם כל העצב והצביעות בעיקר, אני פשוט רוצה להוצא ממני חרא קטן-או יותר נכון גדול.
כמה בני אדם יכולים להיות צבועים?
צבועימצבועימצבועים..!
אני לא יכולה עם זה.
למה, למה לשקר?
למה, למה להעמיד פנים שטוב לך?
אני לא יכולה עם צביעות אל תגידו לי שזה חלק מהחיים כי אני שונאת צביעות.
אווווויש מה זאת המילה הזאת צביעות?!
ראאאר,את הפכת ללמשהו אחר.
אשכרה למישו אחר. לבנאדם אחר.
את מתנהגת אחרת.
את מתעלמת כי את יודעת שאני אבוא אליך בזרועות פתוחות.
לא כבר לא.
אנשים יכולים להיות מגעילים בצורות שלא אנושיות.
כמה כמה כעס.
על הכל!
על היום המסריח הזה.
על החיים המסריחים האלה.
לא אני לא אהיה צבועה.
כי צבעוני זה לא צבוע.
מיתוש טנא תודה =]
אני מזה מתגעגעת אליכן רון שרון וכל מי שעזב.
אני כל כך רוצה יסודיייי!
אוהבת את כולם גם אם אני מרגישה קצתץ חרא..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
