זה אנשים שאתה צוחק איתם
אוכל איתם
לפעמים גם ישן איתם
מדריך אותם
מספר להם את הסיפור חיים שלך
יושב איתם בהפסקות בין השיעורים
צוחקים.
בתוך כל זה
בין הניואנסים הקטנים האלו..
בין הסיפורי חיים שאתה עובר איתם
אתה מגלה עולם שלם של אנשים מדהימים
עולם של התמודדיות
כאב
שמחה
וכשאתה כבר נמצא שם בפנים בתוך כל ההוויה הזו
בתוך העולם שלהם
והם בשלך.
זה לפתע נקטע
ואז אתה מדומם מנוע
קורא את הכתוביות שם על הביפר
ולא מאמין
הטלפון שלך מצלצל
"יש הקפצה מידיית"
ואתה עדיין לא מאמין
וזה ידוע שבהיסטוריה של החיים שלך עברת דברים יותר קשים
יותר כאובים ויותר מצמררי שיער
בתוך כל מיני מערכות וארגונים שונים
אבל לזה לא ציפית..
הרי הם סה"כ סוהרים
צוערי קורס קצינים.
ואתה סה"כ מדריך את חלקם
מעביר אותם מטווחים
אימונים
סדנאות
נותן להם כלים להתפתחות כקצין פיקוד ומטה ולא מעבר לזה..
לא מלמד אותם להיות סמוראים בשדה קרב
ובכל זאת הם נהרגים לך..
אש אוכלת אותם בעודם חיים
בעודם צורחים ונאנקים מכאב
ואתה שם רחוק
לא יכול לבוא להציל את הפקודים שלך
לא יכול להושיע
ולא יכול לנחם
אפילו לא את עצמך...
קורס קציני שב"ס - הלב שלי תמיד יישאר איתכם
לבכם , כבר לא יוכל להישאר איתי.
יהי זכרם ברוך.