פרק שמונה עשרה - יריב חדש

" קלנדייל ...." החל אנג'ל קורא אל עבר הנער הזר . זה  עמד במקומו גבו עדיין מופנה אל השלושה " מה העניין ?" שאל ולא בעניין רב .

" קח לך יום חופשי , אתה לא נבחן עד מחר בבוקר " השיב הנער חום השער .

" באמת ?" שאל  בטון עוקצני ומבלי שחיכה בכלל לתשובה החל הולך משם .

" מי הבחור המוזר הזה ?" מלמל קוי .

" הוא מפחיד אותי .." הוסיף קייל .

"לא ממש ברור לי , אני רק יודע ששם משפחתו הוא קלנדייל  ועד כמה שידוע לי הוא נבחן לשנה הראשונה ממש כמו כולכם " , " כן , רק שהוא מתנהג כמו מטורלל עם תעדות ". נאנח קייל ואז פנה לבן דודו ששאל " למה התכוונת בזה שהוא לא נבחן עד מחר ?" , " באופן עקרוני , כל מי שעבר את ששת המקומות הראשונים בקבוצה שלו לא אמור להבחן עד מחר , כך שגם אתם לא ".

" אבל , מה בקשר למבחן השני  ? , אמרו לנו שנבחן גם עליו היום " התעניין קייל . " אכן , אבל כמו שאמרתי אין בכך כל צורך, אתם מבינים ... המבחן השני נועד לכל הנבחנים שדורגו במקום השביעי ומעלה . כל אלו יבחנו שוב אחד נגד השני והחמישה בעלי הציונים הנמוכים ביותר יעזבו את המקום ולא יעברו לשלב הבא " הבהיר אנג'ל .  " אז, אתה אומר שיש לנו יום חופשי ?" התעניין קוי שמשום מה העניין קסם לו עד מאוד .

" כן , רק תשדלו שלא להקלע לצרות " נאנח אנג'ל .

" לצערי הרב , הצרות הם אלו שמוצאות אותנו ..." מלמל קייל .

" על תדאג , יהיה בסדר  אני מבטיח לנסות ולהתרחק מהצרות " גיחח קוי שהוא מושך את ידו של קייל וממהר ללמצוא משהו מעניין לעשות . בעוד הם מטיילים להם להנאתם  הבחין קוי בנער כחול השער שהוא יושב לו בצלו של עץ עבה בעוד חבורה של חמישה נערים מתקדמים לעברם. אחד מהם היה מוכר מאוד לשניים . " תראה זה רוקי ..." מלמל קייל בפחד .

" כן , וגם הנער ההוא ממקודם ... קלנדיל .."  השיב , בעוד הוא מתחיל לכת לכיוונם " לאן נראה לך שאתה הולך ?" עצר אותו קייל " תזכור שהבטחת לאנג'ל שלא נסתבך בצרות " , " לא זכור לי דבר כזה , ומלבד זאת אני בסך הכול רוצה לראות מה הולך שם , זה הכול ". אמר משתחרר מידו של חברו וממהר אל המקום . הנער כחול השער העונה לשם קלנדייל , ישב לו בשקט לצילו של עץ כאשר חבורה של חמישה נערים מהשנה הראשונה  הופיעו מולו צוחקים ומגחחים בינהם . "  תראו , תראו מה יש לנו כאן... "  החל רוקי בטון מזלזל .

" אז , פריקלנד ... החלטת להצטרף אלינו השנה . אתה באמת חושב תצליח להתקבל  לבית הספר הזה " , " כן , למה לא ?" השיב הנער בשקט עיניו נעוצות בשמיים .  "באמת נראה לך שתתקבל ?" , "ולמה שלא התקבל ?".

" תסתכל איך שאתה נראה .. . זה בת ספר ברמה גבהה ולא קרקס למוזרים" . השיב רוקי בעוד הארבעה מאחוריו החלו לצחקק . " באמת ... אם כך זה דיי מפתיע , הרי אם המקום הזה הוא אכן על רמה ... איך יתכן שאתה חושב להתקבל הנה " השיב הנער כחול השער באותה נימת טון.

" איך אתה מעז , אתה יודע מי אני בכלל ?"

"למה , זה אמור לעניין אותי ? "

" חצוף ...." קרא רוקי בכעס .

"אני יודע מי אתה , רוקי ...." נשמע אז קולו של קוי " אתה סתם פוץ קטן ונפוח שחושב שהוא משהו רק בגלל אחיו הגדול " ,  " אה... זה אתה , לברד'ג . אני עדיין אל שחכתי  את המכות שאני חייב לך , אבל קודם , אני צריך לטפל בו " אמר מצביע על קלנדייל  בעוד זה נעמד על רגליו והחל פורץ בצחוק מתגלגל .

" אתה , אתה תטפל בי ..." ,   " מה כל כך מצחיק בזה ?, יש לך בכלל מושג מי אני שאתה צוחק ?"  התרעם רוקי .  " רוקי , אחיו הקטן והשחצן של לורד האבן רוק . אני יודע הכול עליך ועל אחיך הגדול ו'המוצלח '" .

"איך אתה מעז .... חצוף שכמוך , עמוד מולי " קרא רוקי אך קלנדייל הפנה לו את גבו והחל ללכת משם . רוקי הכועס החל יוצר רעידת אדמה מתחת לרגליו של  הנער כחול השער אם כי לא נראה כאילו הדבר ממש הזיז לו .

" אתה כנראה ממש רוצה למות , אם אתה מתחיל איתי .." אמר שהוא מסיבב את פניו אל רוקי . " מה אתה כבר יכול לעשות לי .." החל הנער אך לפני שסיים את המשפט מצא עצמו רוקי מוצמד אל אותו העץ לצילו ישב הזר כמה דקות קודם לכן . קלנדייל עמד , עדיין במקומו וידו מושטת לפנים , שהוא סוגר את כף ידו .

לפתע פתאום החלו כאים אדירים להכות בבטנו של רוקי  שעדיין היה מוצמד אל העץ . " מי , מי אתה לעזאזל ?" שאל בקושי רב .

"אני " השיב הנער כחול השער " אני אולאן קלנדייל , הסיוט הכי גדול שלך ...."

המשך יבוא ...

טוב , זה הכול בנתיים

מצטערת עם יצא קצת ארוך מהרגיל

שלכם ....