הכניסה על אחריותכם האישית, נובים -_-

זה היה עוד יום רגיל לבלייר וולדרוף. טוב, אולי לא רגיל לשאר האנשים, אבל לנוער של אליטת מנהטן זה היה יום שגרתי ועוד איך. בלייר התכוננה לעוד יום מעייף, מייגע ומלא מניפולציות בסנט ג'וד. שאנל, או לא שאנל? מגפיים או סטילטו פשוטות? להחליק את השיער או לתלתל בתחכום? חגורה אדומה או שחורה? לשתות מיץ תפוזים או מיץ מנגו?

כל השאלות הפשוטות האלה נראות סתומות וחסרות משמעות- אבל אם אתם מבינים את אליטת מנהטן- תדעו שכל שאלה כזאת יכולה לקבוע את העתיד ההפכפך שלכם.

היא הייתה אמורה לפגוש את נייט באמצע הבלוק. היא הלכה בתחכום וגררה אחריה מבטים רבים, אך היא הייתה רגילה לכך. בלייר וולדרוף הייתה הדבר הקרוב ביותר לנסיכה ניו יורקית.

היא נכנסה לאוטו השחור והרחב שחיכה לה, כמתוכנן, בדיוק באמצע הבלוק שהפריד בינה לבין נתניאל ארצ'יבלד- הדבר הקרוב ביותר לנסיך ניו יורקי מושלם. היא ציפתה לנסיעה חלקה ורומנטית- אך היא נהרסה כאשר בתוך האוטו חיכה לה גם צ'אק בס. הם נסעו בדממה לסנט ג'וד, שם חיכו לבלייר שתי עוזרות נאמנות ששמן לא חשוב במיוחד. נייט נפרד ממנה בנשיקה וצ'אק בהנהון שנראה בעיניו סקסי.

כאשר בלייר חזרה מסנט ג'וד לאחר דיונים רבים על החמשושית החדשה ועל האיפור המזעזע של ג'ורג'יה בלס, היא גילתה שאימה, אלינור וולדרוף, נסעה לפריז, שוב. בתחושה של תסכול מהול בשמחה שהבית רק שלה, שוב, היא הלכה לבדוק את "אחת שיודעת." ולסיבוב קניות עם החברה הטובה ביותר, סרינה ואן-דר וודסן. אחרי שהטביעה את יגונה בגיהוץ אין סופי של כרטיסי אשראי ונפרדה מסרינה – שהלכה לחבר-מברוקלין-החנון-אך- לא- פופולרי-שלה – היא התקשרה לנייט והזמינה אותו לבית הריק והגדול. אחרי ארוחת ערב קלה הם נרדמו מול הטלוויזיה על מצעי הסאטן מצרפת, חולמים על עוד יום רגיל למחרת ועל עתיד משותף שכולל טבעות ענקיות, מניפולציות חברתיות ואולי קצת מרטיני. 

זהוו=]