אז זהו ,
אני צריכה להתמודד עם זה שוב ,
אני יושבת פה , ולא מצליחה לגעת במקלדת ,
אז אני רק יעתיק את הפוסט שכתבתי לפני כמה זמן .
זה מסביר הכל , פשוט הכל .
כואב לי בלב , זולגת דמעה .. מחכה שתשוב , כן , לי יש עוד תקווה ..
אני יושבת בחדר , מסתכלת על התמונה .. איך חייכתה שם , החזקתה את אותה ילדה קטנה .
הילדה שהיום יושבת ובוכה , איך הלכתה לה פתאום . איך ככה נטשתה אותה ,
ואני מבינה שעכשיו יותר טוב לך , ואתה כבר לא סובל יותר מאותה מחלה ,
אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה יותר בחסרונך , עכשיו אני כבר מבינה טוב טוב מה קרה לך .
אני מבינה שכאב לך , ולא הייתה לזה תרופה או כדורים .. זה לא היה צינון כמו שאמא ואבא היו אומרים ..
אולי אז זה היה מרגיע שאמא הייתה אומרת שכבר תגיע הבייתה , שהלכתה לטייל עם סבתא ..
ושעוד מעט תחזור , ואז האמנתי לה , טוב הייתי ילדה קטנה מה אני עוד יכולה לעשות .. ?
ועכשיו , אני רוצה את החיבוק ואת אותה הנשיקה עם הזקן המציק , ולא אכפת לי עד כמה הוא ידקור ,
אני רוצה את החיבוק האחרון , שלא זכיתי לו .. רוצה רק לראות אותך שוב , ולא בתמונה ..
אני רוצה אותך עכשיו מולי .. סבא שלי , גיבור .. אני רוצה שכל זה כבר יעבור ..
ועכשיו איפה אתה ? אותו האדם שצחק והיה שם בריא ומאושר .. ?
והן לא מפסיקות לרדת לי הדמעות , אמא לא מבינה מה קרה , למה התחלתי לבכות ..
אבל אני לא רוצה לומר לה , כדי שלא תבכה גם היא ..
היא אמרה לי ללכת להירגע בחדר השני .. בכיתי ותכיתי , הדמעות לא פסקו ..
רציתי שתבוא , תחבק אותי, כמו אותם הימים .
אבל הכל היה רק בועה שהתנפצה , כשנזכרתי שכבר עברתה לעולם הבא ..
סבא שלי , איפה אתה ?
אני רוצה אותך , כאן , איתי !
אולי זה היה ונגמר , והוא כבר למעלה , וטוב לו ,
אבל ההזכרה , אי אפשר לעמוד בפני זה ,
זה מפחיד אותי , זה מפחיד אותי שסבתא תראה אותי ככה .
איל שלימדבת אותי לשחק כדורסל ,
איך שלמדת אותי לצחוק ,
אתה זה שלימד אותי להיות מאושרת , למדתי ממך סבא , הכל ממך !
סבא , אני אוהבת אותך , גיבור שלי .
אחי תתכונן אני מפסיק כבר לגונן ,
אתה יוצא מול העולם עם עצמך .
אחי אתה גדול וצריך כבר להבין ,
שלא תמיד אהיה שם לצידך .
החיים לא קלים בכל מקום יש מכשולי ם,
ואנשים שרוצים ברעתך .
ואתה רב חובל של ספינת החיים ,
צריך לנווט ליעודך ,
המטרה היא לשרוד ,
באומץ , בכבוד אתה החלוץ של חייך סתם עוד בחוד .
ותזכור , ותזכור , ..
המעשים שלך רודפים אותך לאן שלא תלך ,
זה לא משנה אל מי תשקר ואל מי תחייך .
הכל יוצא החוצה , הכל עוד יתגלה [!!]
בחוכמה נהגת על עצמך תתעלה ,
ושקר כעפר אותך לא ימלא ,
שקית הבמבה שזרקת בטבע לעולם לא תתכלה ,
לחומרים לא טבעיים אין לאן לחלחל .
תהיה ישר עם עצמך ואל תתקלקל .
החיים הפכפכים , המדרגות אל המגדל ,
אתה עולה ישר למעלה במקום זה שנפ ל,
העולם קטן השכונה שלך עוד יותר ,
עוד תיפגש בסיבוב עם זה שלא עוזר .
אחי אתה יודע אותך אני אוהב ,
בצומת של חייך , תלך אחרי הלב .
וזה כואב , וזה ישרוך לך מבפנים ,
שהכל דפוק והמצב על הפנים .
אל תתרגש אל תתייאש אתה תמצא אם תחפש .
ותתרחק , ותתרחק >
מהזקן התמים , מהחיוך החמים ,
מעיינים רעות שאותך מבקשות ,
מהחרמן ששוכח חבר ליד בנות ,
מהאידיוט שמעתיק את המבחן בלי לשנות .
התמהוני שנשבע לך שאתם מכירים ,
מהבטחות של חבר מסוכריה של סמים ,
מפוליטיקאי שמבדר על גבעות והרים ,
מהמניאק שאומר אני אשמור אתה תרים ,
מהחמדן שפותח עיניו על אחרים ,
מזה שהתקלח לפניך השאיר מים קרים ,
מהחמום על כל הראש שמאבד ת'אשתונות ,
מהחוזה על הדף מלא באותיות קטנות ,
מאנשים שלא הכרת מציאים לך מתנות ,
מבני זונות שרוצים אותך לשנות .
ואל תיהיה , אל תיהיה >
הנרקומן שגנב לזקנה את הארנק ,
המשוגע האכזרי שאת בתו חנק .
האחים הקרובים שאל ירושה הם רבים ,
אלא שלקחו את תקוותך ולעולם לא שבים .
משתמט שמזלזל בחייל שעומד במחסום ,
משתמש שלא מבדיל בין מציאות לחלום .
הפגוע הנעלב שמקללה הוא מתקומם ,
הסכסכן שעומד בצד , במקום להפריד הוא מחמם .
הקמצן שלא נותן שקל לרעב ,
הכעוס הממורמר שלא יכול להתאהב .
אחי אתה יודע אותך אני אוהב ,
בצומת של חייך , תלך אחרי הלב .
וזה כואב , וזה ישרוך לך מבפנים ,
שהכל דפוק והמצב על הפנים .
אל תתרגש אל תתייאש אתה תמצא אם תחפש .
תפילת הדרך , תפילת הדרך ,
זו התפילה של כולם , זו התפילה של כולם ,
אל עבר הדרך הקשה בעולם ,
תפילת הדרך , דרך החיים , זו התפילה של כולם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאייה .
