Scream .

כואב לי בלב, זולגת דמעה.. מחכה שתשוב, כן, לי יש עוד תקווה..

אני יושבת בחדר, מסתכלת על התמונה.. איך חייכתה שם, החזקתה את אותה ילדה קטנה.

הילדה שהיום יושבת ובוכה, איך הלכתה לה פתאום. איך ככה נטשתה אותה,

ואני מבינה שעכשיו יותר טוב לך, ואתה כבר לא סובל יותר מאותה מחלה,

אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה יותר בחסרונך, עכשיו אני כבר מבינה טוב טוב מה קרה לך.

אני מבינה שכאב לך, ולא הייתה לזה תרופה או כדורים.. זה לא היה צינון כמו שאמא ואבא היו אומרים..

אולי אז זה היה מרגיע שאמא הייתה אומרת שכבר תגיע הבייתה , שהלכתה לטייל עם סבתא..

ושעוד מעט תחזור, ואז האמנתי לה, טוב הייתי ילדה קטנה מה אני עוד יכולה לעשות..?

ועכשיו, אני רוצה את החיבוק ואת אותה הנשיקה עם הזקן המציק, ולא אכפת לי עד כמה הוא ידקור,

אני רוצה את החיבוק האחרון, שלא זכיתי לו..רוצה רק לראות אותך שוב, ולא בתמונה..

אני רוצה אותך עכשיו מולי.. סבא שלי, גיבור.. אני רוצה שכל זה כבר יעבור..

ועכשיו איפה אתה? אותו האדם שצחק והיה שם בריא ומאושר...?

והן לא מפסיקות לרדת לי הדמעות, אמא לא מבינה מה קרה, למה התחלתי לבכות..

אבל אני לא רוצה לומר לה, כדי שלא תבכה גם היא..

היא אמרה לי ללכת להירגע בחדר השני.. בכיתי ותכיתי, הדמעות לא פסקו..

רציתי שתבוא, תחבק אותי, כמו אותם הימים.

אבל הכל היה רק בועה שהתנפצה, כשנזכרתי שכבר עברתה לעולם הבא ..

סבא שלי , איפה אתה ?

אני רוצה אותך , כאן , איתי !

עריכה :

בטורקיה גיליתי ככ' הרבה דברים שלא ידעתי לפני !

כשסבא שלי מת ,

לקחתי אתזה מאוד קשה ,

ומאז היה לי סיוטים כל לילה שהייתי קמה (לא ממש קמה , הייתי בחלום , שבבוקר לא זכרתי כלום)

שהייתי צורחת :

" הנה הוא , אני רואה אותו !!! הוא ליידי ! אני מדברת איתו ! סבא ! אל תלללך ! "

והייתי בוכה שעות על גבי שעות ..

כעסתי עליו שהוא הלך בלי להגיד לי אפילו שלום .

אני לקחתי אתזה ככ' קשה שכל יום קמתי באמצע הלילה ואמרתי את אותו הדבר ..

כשאמא שלי שאלה אותי יום אחרי זה עם אני זוכרת משו מהחלום לא זכרתי כלום ..

ההורים שלי סיפרו לי אתזה בטורקיה , אני בכלל לא ידעתי עלזה ..

הם אמרו לי שאני ככ' פחדתי מהמוות .

שהייתי חוזרת מבצפר ושואלת אותם כל מיני שאלות

" למה הוא הלך בלי להגיד לי כלום !? ,

- כיף לא למעלה ? ,

- איפה סבא ,

- למה הוא לא חוזר ? "

הם פחדו לספר לי שסבתא שלי מתה ,

כדי שאני לא יקח אתזה קשה .

אני תמיד פחדתי מהמוות ומהלא נודע . פדחתי שפתאום בבום הכל יתהפך ,

כן , זה הלא נודע .

למה בנאדם פוחד מהמוות ? כי הוא לא יודע המ יהיה שם .

למה בנאדם פוחד מהחושך ? כי הוא לא יודע המ יהיה שם .

בעצם אף בנאדם לא פוחד מהמוות/החושך בן אדם פוחד מהלא נודע , מזה שהוא אל יודע מה יהיה !