הבלוג של החולמת בהקיץ...

קשה לי לתאר את איך שאני מרגישה עכשו, לא כי אי אפשר להגדיר את זה במילים ,

אלא כי אני לא מצליחה להבין בעצמי איך אני מרגישה .

לכמה שניות בודדות אני באמת מרגישה אושר אמיתי וכנה לא אושר מזויף ,

ותמיד הוא מתחלף באכזבה , או כעס או עצבות.

הלוואי שהייתה לי את ההזדמנות השנייה , לחזור אחורה , להחליט לפני שאני יוולד מה יהיה לי בחיים סוג של גלגול נשמות.

לחיות את כל החיים שלי בלי לתכנן מראש , ולהיולד מחדש, להגשים את כל החלומות שלי מראש , להיוולד עם מוח של מבוגר ,

וככה אני ידע לתכנן את החיים המושלמים מראש - הרי כבר חייתי אותם , נשמע נחמד לא? ..

אני יודעת שזה פוסט לא חכם במיוחד , אבל היה לי דחף עז לכתוב ,מקווה שפעם הבאה אני אהיה קצת יותר סגורה על עצמי .

בינתיים , הכול מבולבל ....