היי,מה נשמע?
ואו, קראו הרבה דברים..
קודם כל, אני חושבת שהשתנתי, אני לא יודעת איך להסביר, אבל פשוט השתנתי.
עשיתי אינדרסטריאל
ואממ,כואב רצח
אבל אוקיי, לא נורא
מפציצים את עזה, ואחי במילואים, שיחזור כבר
בקיצור,
הנרי בא סופ"ש
והייה לי כ"כ כייף איתו
אני פשוט מאוהבת בו
נכון שרוב האנשים לא אהבו את הרעיון שחזרנו, ושאנחנו שוב ביחד
אוהבים..
אבל כזאת אני, לא יכולתי למנוע את אהבתי אליו
היא יותר חזקה ממני
אחרי הסופש הזה, הרגשתי בעננים
לא רציתי לזוז פשוט
הרגשתי אושר ענקי
עצום
למרות שחלק קטן מהחברים שלי איכזבו אותי, עדיין
נשאר בי האושר
כי הבנתי שכל האנשים האלה שלא האמינו בו, בעצם בי
ראו שכן יש בן אדם שאוהב אותי, ואני לא פסיכית שממציאה לעצמה "אביר"
כן אולי אני קצת מגזימה, אבל זאת אני.
הצער הכי גדול שיצא לי לחוות בימים האלה
הוא שלחלק מהחברים שלי בכלל לא הייה אכפת עם איזה בן אדם אני יוצאת למעלה מחצי שנה..
נכון שהיו ריבים והרבה, אבל אין זה אומר שזו לא הייתה חצי שנה.
זה פגע בי ברמות קשות משום מה
רוב האנשים לא באמת מבינים אותי, ולא יבינו גם
והאמת?
אני לא מצפה מהם
פשוט שיגידו לי מה הם מרגישים וזהו
אני אשחרר אותם לחופשי, לי אישית?
נמאס להילחם על כולכם.
אני יודעת שאני רק נפגעת מזה,
אם אני מספיק חשובה,
וכנראה שלא..
אז פשוט אל תוותרו עלי בכזאת קלות
יותר מזה אין לי להגיד, חג שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
