Special ;)
|
 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
 הוא היה חשוב,הוא עשה הבדל ונעלם.
עברו שלוש שנים, ילד. עברו שלוש שנים והזמן לא זז.
אני זוכרת הכל ואני רוצה לשכוח כל רגע.
אתה היית ה-אחד. היינו חברים הכי טובים במשך יותר משנה. כן, אני מודה, זה היה קצת מוזר שבחור בן 19 מדבר ומתייעץ עם ילדה בת 14, אבל אלה היינו אנחנו.
אהבתי אותך. אהבתי אותך כל-כך ואתה ידעת. התכחשת לרגשות שאני יודעת שהיו לך. אפילו שמעתי אותך אומר למקס שאתה פוחד, מהפרשי הגילאים, ממה שאתה מרגיש.
אתה היית הראשון שהרא לי מהי אהבה. שלימד אותי כל-כך הרבה בלי להגיד מילה.
לימדת אותי שאהבה לא חייבת להיות פיזית, שהיא הרבה יותר כשהיא יפת נפש וצנועה. הראית לי מהי שמחת חיים אמיתית. לימדת אותי להיות ספונטנית, לזרום, לצאת ולהנות.
בגללך, בזכותך אני כל מה שאני היום. רכשתי הרבה בטחון ולמדתי שזה באמת הרבה יותר כייף לתת מלקבל. בזכותך יש בי כל-כך הרבה אהבה לחלק עם אחרים. ממך למדתי שאחרים חשובים ממני, שזה טוב לעזור.
שינית הכל. אתה היית הכל.
ונעלמת ברגע, חמקת מאצבעותיי.
אני כל פעם אומרת שזהו, עכשיו אני נפרדת, משחררת. אני כותבת מכתבי פרידה, עושה עם עצמי הסכמים אבל שנינו יודעים, אני ואלוהים, שעוד לא נפרדתי באמת. כבר הבנתי שלא תחזור לחיי, כנראה שאיפשהו טעיתי. זה לא לנצח. זה לא זה. חבל.
אז עכשיו אני נפרדת באמת. מקווה שאתה חי טוב, שאתה נהנה ומיישם את כל מה שלימדת אותי.
אני אוהבת אותך, לנצח. 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
