Special ;)
|
 כינוי:
me, myself and I :P בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
פרק 9- פתיחת מסע הנקמה
בפרק הקודם:
ענת השתרעה לצידו של ינון, מרימה את ראשו מעט עם ידה האחת ועם השנייה לוחצת על המקום בו נדקר.
ינון פתח מעט את עיניו ודמעה של נפלה על פיו.
"אני אהיה בסדר יפהשלי" הוא אמר לה בקול חלוש.
מרחוק נשמע האמבולנס, אך קול זה לא הצליח להרגיע אותה..
פרק 9:
המאבולנס שנשמע מרחוק הגיע מהר מאוד למקום ואחריו המשטרה. הפרמדיקים פנו לטפל בינון ולבסוף שמו אותו על אלונקה והעלו אותו על האמבולנס. ענת נכנסה וישבה לצידו. המשטרה עצרה את רועי ושלושת החברים שלו והודתה לעומר. עומר ודנה תפסו מונית לביה"ח לאחר שסיכמו עם גל ודן שיפגשו אותם מאוחר יותר, כשאלה יודיעו להילה ורותם מה קרה.
"אני עדיין בשוק ממה שקרה", דנה אמרה לעומר.
"כן, גמאני", הוא אמר מהורהר.
השניים הגיעו לביה"ח וחיפשו את החדר של ינון. הם מצאו את ענת יושבת מחוץ לחדר והתיישבו לידה. אחרי כמה דקות גל ודן הופיעו עם הילה ורותם.
כולם חיכו כמה דקות ואז הרופא שהיה בחדר יצא ממנו.
"נו? מה מצבו?" עומר היה הראשון לשאול, אך ענת תלתה ברופא מבט שואל ומודאג לא פחות מזה של עומר.
"כרגע יציב. הוא מחוסר הכרה ונצטרך לנתח אותו בעוד כמה שעות. הדקירה פגעה באחת הריאות שלו.", הרופא אמר בערשת פנים רצינית.
הפעם ענת הייתה זו שפנתה אליו, "אני יכולה לראות אותו?" שאלה בעיניים מתחננות
"כן. אבל רק את", אמר ושמץ חיוך עלה על שפתיו לשנייה
"תודה" היא אמרה ונכנסה במהירות לחדר, כאילו לפני שהוא יתחרט. היא התיישבה בכיסא לצד מיטתו ולא יצאה משם שעה ארוכה.
"אני מתחיל להיות רעב", עומר אמר, "אני הולך להביא אוכל"
"טוב, אני נשארת פה" דנה אמרה לו והוא הלך.
אחרי כמה דקות רותם הבינה שזה זמן מושלם להתחיל את וכנית הנקמה. "אני הולכת לשירותים. הילה תישארי פה ותשמרי לי על התיק" היא אמרה וקרצה לה.
רותם הלכה כאילו בדרך לשירותים ואחרי שכבר לא הייתה בטווח הראייה של החבר'ה פנתה לכיוון הקפיטריה.
היא ראתה את עומר והתבוננה בו מרחוק 'אתה כל-כך יפה. חבל שפגעת בי!' חשבה לעצמה.
היא התקרבה אליו ואמרה "חשבתי לבוא לעזור לך. הצעתי לדנה לבוא והיא אמרה שאין לה כוח"
"אני מבין אותה. זה מעייף"
"כן.." רותם אמרה, "אבל היא לא צריכה להיות כזאת.."
"טוב קחי את המגש עם השתייה..", הוא אמר לה והגיש לה אותו.
היא לקחה את המגש בידיים קצת רועדות והתחילה ללכת. אחרי כמה צעדים הוא נשמט מידיה והיא נפלה על ברכיה ממלממלת.
"מה קורה לך?" עורמ שאל קצת כועס על שלא יכלה להחזיק מגש מטופש.
"אני מצטערת" היא אמרה ומעיניה התחילו זולגו דמעות.
"את בוכה? רותם מה קרה?" ליבו של עומר התרכך כלפיה מעט ורחמיו הידועים הופנו אליה.
"אני.. אני לא יודעת..", היא אמרה מנגבת את הדמעות ומנסה לאסוף את הדברים שהפילה.
"עזבי את זה עכשיו" הוא אמר ולקח את ידיה בשלו. הוא הרים את סנטרה והסתכל בעיניה. "מה קרה?"
"זה קשה לי" היא אמרה והסתכלה לרצפה, "אחותי..", היא התחילה לומר מגמגמת "... היא הייתה גדולה ממני בשלוש שנים ונאנסה לפני שנה."
"אני מצטער. לא ידעתי" עומר אמר בטון מתנצל
"הוא היה אחד האקסים המוזרים שלה. הוא התעצבן שנפרדה ממנו והוא אנס אותה לילה אחד מחוץ לאיזו מסיבה ואז הוא רצח אותה"
"רותם.." הוא אמר ולקח אותה בידיו. חיבק אותה וניסה לנחם אותה. רותם נתנה לחיבוקו לעטוף אותה וחייכה לעצמה 'הסיפור הזה שהמצאתי גאוני!' היא חשבה לעצמה ועשתה שוב את עצמה בוכה.
בינתיים, בחדר ההמתנה דנה לא הבינה למה עומר מתעכב והחליטה ללכת לזעור לו בקפיטריה.
כשהיא הגיעה לשם היא הייתה בשוק ממה שראתה- עומר מחבק את רותם באהבה, ורותם שולחת לה חיוך מנצח.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
