שבוע חדש מתחיל לו ..
שבוע חדש שיימשך כמעט כמו נצח ..
שבוע חדש, בלי הרבה שעות שיינה,
שבוע חדש, שבו ניכנסים הרבה דברים חדשים לראש,
שבוע עם המון שיעורים, המון השקעה ..
שבוע חדש, עם התחלות חדשות.
שבוע עם המון כאב וצער,
שבוע נחמד, מצחיק, מלא באהבה ..
שבוע חדש של געגועים ..
געגועים להרבה אנשים למיניהם ..
געגועים לאבא, שחוזר עוד בערך שבועיים,
געגועים לליטלי ..
געגועים אלייהם. אל האנשים שאני אוהבת ..
געגועים אל אנשים שלא ראיתי כבר הרבה זמן.
געגועים אליו, געגועים שנימשכים כבר כמעט כל הזמן.
געגועים שלא ניפסקים.
געגועים למחשב שלי, שבו אני מבלה פחות ופחות..
אין מה לעשות, ככה זה כשמשקיעים המון בבית ספר.
ואני אמשיך להשיקע, ואני אהייה הכי טובה,
אני אדע את כל החומר ואני אצליח בכל המיבחנים.
יהיו לי חיים טובים, והילדים שלי יתגאו בי.
אני עוד אוכיח לכולכם את הבילתי ייאמן.
ואתם תיתגאו בי, אתם תקנאו בי ..
אתם עוד תיראו.
Tomorrow can wait
עריכה:
אני לא מבינה אותך, באמת שלא.
אני גם לא מבינה את עצמי, מה כ"כ קשה לי עם זה,
אבל זאת המציאות.. וכן קשה לי.
אתה לא יכול לעשות לי את זה, בימיוחד לא עכשיו.
אתה צריך להבין שגם לי זה כואב, לא רק לך,
שאתה צריך להתחשב גם בי. אני לא רוצה את זה.