לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

טהההנהנה (:


החיים הם אחלה, כשאתה בן 14.. ומאוהב.

כינוי: 

בת: 31

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

הכל ביגלל השניים האלה . אני חנוקה בינייכם .


תפסיקו כבר לחטט לי בכל מקום .

אם עד היום היה מקום אחד שהוא באמת היה מקום קטן בישבילי , שהוא רק שלי , בלי שההורים שלי יודעים מה הולך כאן , זה ניגמר .

זה ניגמר ביגלל כמה סיבות .. זה ניגמר ביגלל שתמיד הייתי מדברת על הבלוג , וההורים שלי היו סקרנים לדעת מה הולך פה ,

זה ניגמר כי ההורים שלי חושבים שאני עדיין תקועה איי שם בסביבות גיל 7 , כשעוד לא הייתי יכולה להיסתדר לבד . וזה ממש לא נכון .

זה ניגמר כי ההורים שלי פשוט נודניקים וחייבים אבל פשוט חייבים לדעת עליי הכל ! ותמיד .. זה ניגמר כי הם לא מכבדים את הפרטיות שלי .

הלוואי והם היו יותר מבינים , וכשאני אומרת להם שזה לא נעים לי שהם ניכנסים למקומות כאלה , הם היו גם מכבדים את זה .

איזה כייף לדעת שעכשיו ההורים שלי יודעים עליי הכל . פשוט הכל . הכל כולל הכל . כי בבלוג רשומים המון דברים שאף אחד מהם לא יודע .

אפילו שפעם הייתי מספרת לאמא שלי דברים כאלה ואחרים .. התקופה הזאת כבר ניגמרה ומזמן . נימאס לי לספר לה הכל .

עכשיו אני אוהבת לאגור הכל לעצמי , ולא לספר לאף אחד .. בימיוחד לא לאמא שלי .. ואבא שלי זה כבר סיפור שונה לגמריי  .

הוא אף פעם לא ידע עליי שום דבר , הוא אף פעם לא שאל .. אף פעם גם לא ציפיתי שהוא ישאל . ועכשיו ? עכשיו הוא יודע הכל .

האמת שאני לא יודעת בכלל איך להגיב .. זה ממש מביך לדעת שהם קראו פה כל פוסט ופוסט . אני שוקלת מחיקה כללית של הבלוג .

אבל אני לא יכולה , אני חייבת להשאיר אותו כמזכרת .. אם יש מקום אחד שאני באמת אוהבת להיות שייכת אליו זה הבלוג .

לפניי שפתחתי את הבלוג היו לי המון דברים להגיד , אבל אז פשוט שתקתי .. אחרי שפתחתי את הבלוג , והתחלתי להתייחס אליו בצורה רצינית ,

הכל בחיים שלי השתנה . אנשים התחילו לגלות עליי דברים שמעולם לא ידעו עליי קודם לכן .. דברים שלא שאלו מעולם .

הכל התחיל להיות פשוט יותר .. כי לא הייתי צריכה לישמור הכל לעצמי . האצבעות פשוט היו כותבות בידיוק את מה שאני מרגישה .

ועכשיו , עכשיו שאני לא יכולה לירשום דברים שעוברים עליי כאן , בפחד שההורים שלי יראו את זה , הכל הולך להשתנות ..

הכל הולך להשתנות , ואני לא מתכוונת לטובה , אלא לרעה . עכשיו אני אהייה אותה ה'מאיה' הסגורה , שלא מספרת שום דבר .

אני שונאת להיות כזאת . אבל כבר אין לי דרך לברוח .. אני חנוקה פה איתם , וזה קשה . הלוואי והייתם מבינים . רק טיפת כבוד , זה מה שאני מבקשת .

 

הכל הולך להשתנות רק בגלל שני האנשים שיצרו אותי . הלוואי והם לא היו עושים אותי ביכלל . חרא חיים . כבר אין לי שום דבר .

 

נכתב על ידי , 25/7/2008 18:39  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מאיוושקה'לה הסופרמן (ע"ר) . ב-27/7/2008 16:13



12,372
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmissGITLIN* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על missGITLIN* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)