תפסיקו כבר לחטט לי בכל מקום .
אם עד היום היה מקום אחד שהוא באמת היה מקום קטן בישבילי , שהוא רק שלי , בלי שההורים שלי יודעים מה הולך כאן , זה ניגמר .
זה ניגמר ביגלל כמה סיבות .. זה ניגמר ביגלל שתמיד הייתי מדברת על הבלוג , וההורים שלי היו סקרנים לדעת מה הולך פה ,
זה ניגמר כי ההורים שלי חושבים שאני עדיין תקועה איי שם בסביבות גיל 7 , כשעוד לא הייתי יכולה להיסתדר לבד . וזה ממש לא נכון .
זה ניגמר כי ההורים שלי פשוט נודניקים וחייבים אבל פשוט חייבים לדעת עליי הכל ! ותמיד .. זה ניגמר כי הם לא מכבדים את הפרטיות שלי .
הלוואי והם היו יותר מבינים , וכשאני אומרת להם שזה לא נעים לי שהם ניכנסים למקומות כאלה , הם היו גם מכבדים את זה .
איזה כייף לדעת שעכשיו ההורים שלי יודעים עליי הכל . פשוט הכל . הכל כולל הכל . כי בבלוג רשומים המון דברים שאף אחד מהם לא יודע .
אפילו שפעם הייתי מספרת לאמא שלי דברים כאלה ואחרים .. התקופה הזאת כבר ניגמרה ומזמן . נימאס לי לספר לה הכל .
עכשיו אני אוהבת לאגור הכל לעצמי , ולא לספר לאף אחד .. בימיוחד לא לאמא שלי .. ואבא שלי זה כבר סיפור שונה לגמריי .
הוא אף פעם לא ידע עליי שום דבר , הוא אף פעם לא שאל .. אף פעם גם לא ציפיתי שהוא ישאל . ועכשיו ? עכשיו הוא יודע הכל .
האמת שאני לא יודעת בכלל איך להגיב .. זה ממש מביך לדעת שהם קראו פה כל פוסט ופוסט . אני שוקלת מחיקה כללית של הבלוג .
אבל אני לא יכולה , אני חייבת להשאיר אותו כמזכרת .. אם יש מקום אחד שאני באמת אוהבת להיות שייכת אליו זה הבלוג .
לפניי שפתחתי את הבלוג היו לי המון דברים להגיד , אבל אז פשוט שתקתי .. אחרי שפתחתי את הבלוג , והתחלתי להתייחס אליו בצורה רצינית ,
הכל בחיים שלי השתנה . אנשים התחילו לגלות עליי דברים שמעולם לא ידעו עליי קודם לכן .. דברים שלא שאלו מעולם .
הכל התחיל להיות פשוט יותר .. כי לא הייתי צריכה לישמור הכל לעצמי . האצבעות פשוט היו כותבות בידיוק את מה שאני מרגישה .
ועכשיו , עכשיו שאני לא יכולה לירשום דברים שעוברים עליי כאן , בפחד שההורים שלי יראו את זה , הכל הולך להשתנות ..
הכל הולך להשתנות , ואני לא מתכוונת לטובה , אלא לרעה . עכשיו אני אהייה אותה ה'מאיה' הסגורה , שלא מספרת שום דבר .
אני שונאת להיות כזאת . אבל כבר אין לי דרך לברוח .. אני חנוקה פה איתם , וזה קשה . הלוואי והייתם מבינים . רק טיפת כבוד , זה מה שאני מבקשת .
הכל הולך להשתנות רק בגלל שני האנשים שיצרו אותי . הלוואי והם לא היו עושים אותי ביכלל . חרא חיים . כבר אין לי שום דבר .