טהההנהנה (:

אני לא רוצה ללכת מחר לבית הספר,

לעשות את המבחן במתמטיקה ולהיכשל.. שוב.

אני רוצה כבר להיות אחרי המבחן,

אחריי שכבר הגשתי אותו, אחרי שהשלמתי את כל השאלות,

אחריי שבדקתי שעשיתי כל מה שיכולתי.

אני רוצה לצאת וליצחוק על כמה שהמבחן היה פשוט,

לדעת שכל הימים שישבתי ולמדתי לא התבזבזו לחינם.

זה גם ככה לא יקרה.

פנטזיות של נערה מיתבגרת ...

החודש הזה הוא פשוט חודש חרא, במלוא מובן המילה.

הכל עמוס, אין לי רגע אחד פנוי, רק סופי השבוע.. והם כבר תפוסים.

ישנו שבוע, שיש לי בהם 4 מיבחנים, יום אחריי יום.

אלוהים, נימאס לי מכל הלחץ הזה. נימאס לי, באמת שנימאס.

אל תעיזו אפילו להגיד שיהייה טוב,

כבר לא יהייה.. עדיין לא הבנתם ?

הפרפקציוניזם זורם לך בוורידים.

משהו שאמור לשמח אותי:

"היי טניה תפסיקי כבר לגעת לי בתחת, אני במחזור"

"אה נו אז למה לא אמרת..?"

"את לא רואה שהיא כבר שעה זועקת כאן לאדוויל?!"

ניסיון כושל.