כבר הרבה זמן שלא דיברתי על הרגשות שלי באמת, על מה שאני מרגישה.. עם אף אחד..
כניראה שזה ביגלל מה שסבתא אמרה לי..
סבתא אמרה לי- "תישמרי את כל החוויות שאת עוברת לעצמך, שאלה יהיו רק החוויות שלך..
כדי שרק את תחווי אותן, לא אף אחד אחר ביחד איתך,
תשתפי רק את שניי האנשים החשובים לך ביותר בחוויות האלה שלך, כדי שזה יהייה לך נעים". סבתא חכמה!
אמא, אמא זאת את. אני אוהבת אותך 
אבא אני לא רוצה להשאיר אותך מאחור, ואתה יודע שאתה חשוב לי לא בצורה שונה מאמא, אבל תבין אותי..
תבין אותי שזה לא קל כ"כ לנערה בגילי לדבר על נושאים כאלה ואחרים עם אבא שלה..
ואתה יודע שאני כן משתפת אותך בהמון דברים, במה שאני יכולה.. ואני אוהבת אותך! 
עוד סיבה לזה שאני כבר לא מדברת במקום הזה על עצמי היא עצם העובדה שיותר מידיי אנשים לטעמי ניכנסים לכאן,
וזה לא כ"כ נעים לי שאני מודעת לכך שהם ניכנסים לכאן, ואני לא רוצה שיהיו פה,
ועדיין לירשום על מה שאני מרגישה, על הרגשות שלי, בצורה גלויה. אני פשוט לא מרגישה בנוח עם זה, עם האני העצמי שלי.
עכשיו זה סופי..
פוציייי ומוצי מאוהבות !!!!!!!!1 האומנם?

החיים הם אחלה, כשאת בת 14.. ומאוהבת!
מ א י ה ,