 כינוי:
פלופי : ) בת: 17 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
סיור "לימודי" לירושלים
אוקיי, היה ממש מגניב במזג האוויר הזה לצאת לירושלים, במיוחד שירד שם פתיתי שלג.
חיכינו כמובן לאוטובוס בבוקר ועלינו על האוטובוס.
איזו מדריכה חופרת במיוחד התחילה לחפור לנו על ירושלים והתחילה לשחק איתנו ארץ עיר.
הארץ העיר היה מצחיק ביותר D:
כולם צרחו כל הזמן והיה מצחיק, סיון גילתה לי הכל ואני צרחתי אותם.. חח
אחר כך התחיל לרדת ברד שהיינו בחצי הדרך.
וכבר השתעממנו מהארץ העיר אז החופרת (מדריכה) התחילה לומר לנו לבוא ולשיר, זה היה מטומטם ביותר ולא לעניין.
בקיצור אופיר, ילד חופר במיוחד בא והתחיל לשיר על חייזרים. הנה משהו שאני זוכרת.
"כל היום אני חושב עליהם,
עליהם,
החייזרים משתלטים על העולם
הם באים ורוצחים אותך, אותך
ואי אפשר להפסיק אותם"
כמו מטומטם.. רגע, מאוחר מדי.
בקיצור והתחיל לשיר מלא שירים מטומטמים כאלה.
אז הנסיעה הייתה מצחיקה ושמענו מוזיקה כמובן, והיה מצחיק, הנוף היה ממש יפה, ירוק משולב עם גשם, היה מגניב.
אפשר לומר שטחנו לא קצת ממתקים..
אז הגענו לירושלים, וחברות שלי עמית ושחר התחילו לשיר את הלילה לעבור, הם שכחו את הבית השני. חח, זה היה מצחיק.
בקיצור אז הגענו לכנסת, ונכנסו.
בדקו אותנו בדיקה בטחונית, אסור היה להכניס מטריות אפילו, בדקו אותנו בכל מקום, בגלאים, בידיים, ובכל מיני דברים.
אחר כך ירד מבול וכדי להגיע מאולם החקירות הזה לכנסת, אין מסדרון, אלא מין חצר כזו.
וירד מבול ואחר כך ברד, וזה היה קצת ארוך, לא ארוך אבל ירד ברד!
לא היינו עם מטריות והיה מצחיק.
נכנסו לתוך אולם יפה, פסיפס, נקי ושוב פעם, יפה.
היה מעגלים של כיסאות כחולים ונעימים, אני עמית וסיון ישבנו מחוץ למעגל של הכיתה, לא השאירו לנו מקום =\
אפשר לומר שמרום ישב קרוב לשחר.. מרום, מרום החבר שלי!! אבל לא נבהלתי.
אחר כך לקחו אותנו לאולם הדיונים שרואים בטלויזיה, ראינו הכל וזה היה ממש מגניב.
יש שם קיר נגד יריות ודברים, אם אתם זורקים על הזכוכית הזו שמאחוריה יש אנשים, נגיד איזה טלפון או פטיש, זה לא יעבור.
ישבנו שם איפה שהם יושבים.
אבל האורחים, אסור היה לנו לרדת למטה.
הבעיה הייתה איך יורדים.
היו שם כיסאות גדולים מאוד ומסכים קטנים, שהסבירו לנו כמסכים להצבעות נגד חוקים וכ'ו.
ראינו איפה יושבים ראש הממשלה, שר הבטחון והנשיא.
איפה יושבים כולם.
זה היה מגניב.
אחר כך הסבירו לנו על השטיחים שהיו בטלויזיה, עם האנשים מאחורה, ומסתבר שלשטיחים האלה יש מסרים.
אחר כך ראינו את האמנה של ישראל והכל.
ואחר כך שוב יצאנו החוצה וירד גשם, שוב פעםפ הבדיקה הבטחונית שלא לקחנו כלום, והיה סיפור עם לחפש את הדברים שלנו, היה מצחיק.
כמעט איבדתי את המטרייה שלי.
בקיצור עלינו על האוטובוס, רטובים, וסחוטי מים, עד עכשיו הנעליים שלי סחוטות מים וקפוא לי ברגליים.
הלכנו למצודת דוד אבל קיצרו לנו את הסיור שם בגלל הגשם, כי מצודת דוד לרוב בחוץ.
הייתי כבר בכל מצודת דוד ככה שלא פיספסתי משהו מיוחד.
שיורדים לשירותים יש מין מדרגות צרות וכולם פחדו לרדת, פחדנים, אז אני ירדתי והראתי להם איפה השירותים.
ואז אפשר לומר שמרום שוב פעם נדבק לשחר..
והלכנו ברגל לכותל המערבי.
מרום בכלל שכח שהוא בן, שכח ממני גם, הוא היה צמוד כל הזמן שהלכנו לכותל, אל שחר, עמית וסיון.
זה היה מוזר.. וקצת מחשיד.
כל הזמן שמעתי מור, וסיון רצתה לומר לי משהו אבל מרום ושחר אמרו לה שקט.
מרום כמעט נישק את שחר, אבל שראה שאני מסתכלת לא עשה את זה.
זה היה מוזר.
בקיצור ירד כל הזמן גשם ואנחנו היינו סחוטים מים. וכואבות לי הרגליים מרוב קור עד עכשיו.
נפרדנו בנים בנות, סוף סוף שחר עמית וסיון לא היו עם מרום! הבנים אמרו למרום לעבור לטור שלנו לחלק של הבנות בכותל, ובצדק.
לא הייתי בעדו וכעסתי עליו, זהו, היה.
שמתי פתק אבל הוא נרטב מהגשם, אבל לא נורא.
התפללתי.
וסיימנו, חזרנו לאוטובוס והנסיעה חזרה הייתה כיפית.
אבל שוב פעם שחר ועמית נדבקו למרום.
זה עצבן קצת, והם קצת הגזימו, הם כל הזמן התלחששו והסתכלו עליי, ושמעתי כל הזמן מור.
ידעתי שמרום פעם או אפילו עכשיו אהב את שחר.. וזה לא נעים כל כך, ואני לא יודעת מה לעשות, כי אני לא רוצה לפגוע בו, אני אוהבת אותו.
אז חזרנו ותמר הקפיצה אותי חזרה הביתה.
אמא שלי חזרה הבוקר מסינגפור ותאילנד.
אנחנו פותחים מתנות עוד מעט : )
היה בסה"כ כיף בירושלים.
אפילו שבמקום 3 היינו אמורים לבקר בשבע מקומות, אבל לא נורא, העיקר הפסדנו לימודים.
ביי
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
