אצלי בעולם

מהצד שלה, לא חוסר לה דבר.. מאושרת

מהצב שלו, הוא רוצה אותה איתו.. מאמין

מהצד שלה, היא שלמה.. לפחות רוצה להאמין שכך

מהצד שלו, היא לקחה לו את הלב.. שומרת אצלה למקרים שתרגיש קצת בודדה.

מהכיון שאני מסתכל, וקורא.. אני מבין, אבל לא רוצה לקלוט

חוץ מהסיפוק שאני נותן לה, היא לא צריכה ממני דבר

בנאדם אחר היא רוצה לידה, והוא לא אני.

וכמה שניסיתי וכמה שרציתי לא השגתי מה שרציתי באמת.

נו, אז הרגשתי אותה, כמעט הכי קרוב שאפשר.

ואני בשבילה, עוד אחד שישן איתה, מחבק, עוטף ומנסה להרגיש עוד קצת.

והיא מרגישה אותי, מחבק אותה, ונרדמת.. מדמיינת שאני משהוא אחר.

זה לא יאומן, איך האמנתי שאת קרובה כ"כ להבנה, שאני טוב לך, ושאת כן מרגישה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

זה לא יאומן, שעכשיו אני כותב כמה שאת לא שלי, וכמה שנתתי לך הכל, ולקחת בלי למצמץ ולא החזרת כלום.

ונשארתי ריק מתוכן, נשארתי לבד.