אני מתגעגעת לפרפרים, שמתעופפים מתוך הבטן אל עבר הלב ומרעידים את כל הגוף.
אני מתגעגעת לרעידות בכתפיים, ולדפיקות הלב המהירות.
אני מתגעגעת אליו.
ראיתי אותו בשבת, אך לאחר הריב האחרון שלנו שהכריע את גזר הדין של היחסים- כמובן שלא דיברנו.
ואפילו לא אמרנו שלום.
הוא היה כ"כ חתיך, בדיוק כמו שאני אוהבת. עם הבגדים האלה, המדוייקים. המכנסיים שמבליטות בדיוק את מה שצריך.
אבל זה היה לראותו בלבד. בלי שום התקרבות, דיבור, קול.
השבוע נפגשתי עם מישהו. בחור מקסים ומתוק למרות שהוא קטן ממני בשנה (אוי הבושה) אבל לא נורא.
וכאשר דיברתי.. פתאום הברנש עלה לי לראש. ועברו שלוש שנים.. אז עד מתי..
בעז"ה יום הולדתי ה-18 יהיה בעוד כשבועיים. אבל אני כלל לא מתרגשת..
מרגיש לי כמו עוד אירוע סתמי שהולך להיות ברצף של אירועים סתמיים..
אח. הגעגוע
לו היה מתקשר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Mrs.o