החיים שלי

היום בנו כרגיל לקייטנה אני וזיו היינו חברות, אבל אז היא שוב התחילה לעצבן ולא רציתי להיות חברה שלה יותר.

ליה אמרה בסוד לרוני ואני שמעתי ממש טוב מה שהיא אמרה. היא אמרה לה אביב איתנו בלונה פארק? אני לא רוצה.

אחר כך שזיו באה רציתי לומר לה את זה ולמה אני לא רוצה להיות איתם בלונה פארק (בדיוק מאותה סיבה) ואז אני אומרת לה בואי לצד היא זזה צעד אחד ואמרתי לה נו בואי לצד. והיא אמרה די לא רוצה עזבי אותי! אז אמרתי לה טוב ביי! בטון כזה גבוה...

וזה אחד הדברים. ובבריכה ליה דיברה אליי לא יפה. ושאני אמרתי לה תמותי ושדברתי אליה לא יפה אז זיו אמרה לי: אל תדברי אליה ככה! ליה היא גם חברה שלי, ואני לא מסכימה שתדברי אליה ככה לפחות לא לידי.

אז שליה מדברת לא יפה אלי וזיו הייתה לידה-כלום, לליה היא פתאום כן מסכימה לדבר אליי לא יפה?!!

גם שהיא אמרה לי את זה אמרתי לה: אני ידבר אליה איך שבא לי ואם את לא רוצה תלכי!

באוטובוס בחזרה החלטנו לדבר. אמרתי לה הכל. שזה ממש לא יפה מה שהיא עושה לי בזמן האחרון וסיפרתי לה את זה. גם היא אמרה לי דברים-וכמובן זה בטח היה תירוץ כי אני ידעתי הכל מזה והיא כן יכלה לעשות את הדברים שהיא אמרה לי.

בסוף היא אמרה שהיא תדבר עם ליה. ושאמרתי לה עכשיו באמת ואני לא יעלב. את באמת מעדיפה להיות עם ליה בלונה פארק נכון? היא אמרה לא. ושאלתי אותה שוב ובאמת! אבל היא ענתה אותה תשובה: לא

אבל אני יודעת מה שאני יודעת. ולדעתי כן היא מעדיפה אותה.

בסוף היא אמרה לי שזה לא רק ליה. אם הייתי רק איתה אז הייתי... אבל זה גם רוני ובר וליה לא רק ליה.

שהיא לא השלימה את המשפט כבר ידעתי שזה בכלל לא משנה. זה כמו שאם עכשיו נחזור להיות כמו פעם-אז אני יהיה איתה בלונה פארק (בלי אף אחד) ואני כן יעזוב את שי וחן ולמרות שכבר קבענו!

בקיצור, לא ממש עדיין סלחתי לה למרות שהיא אמרה שהיא הולכת לדבר עם ליה על כל העיניין, וליה תמיד תקשיב לה. כן בטח בטח...

עד אז-אולי אני בכלל לא יבוא ללונה פארק ביום ראשון הזה