החיים שלי

שמעתם כבר על הפסטיבל כרמיאל שהוא 3 ימים בלי הפסקה נכון?!

טוב אם לא ואם כן אני בלהקה למרות שבסוף השנה שזה אומר בסוף החדש הזה אני פורשת. טוב זה לא קשור כבר.

אז רקדנו שם שלוש ריקודים. 2 ריקודים מתוך מה שלמדנו והמורה שלנו אביבית המציאה. וריקוד אחד לא יודעת מי המציא אבל עוד להקות רוקדות את זה. ברבע ל-9 היינו כבר בחניה שבבית יד לבנים כולם התאספו ונסענו. עצרנו בדרך באיזה קניון אחד לאכול ארוחת בוקר. הביאו לחמניות עם שוקולד וטרופית מי שלא אוהב אז יש בלי כלום. השולחן היה ל-4 אנשים. אני, איה, אביחי וקורל היינו באותו שולחן. קורל לידי ואביחי ואיה לידנו. דיברנו על דברים מצחיקים ואז קורל הוציאה את הפלאפון וצילמה טרופיות כאלה כאילו היא עושה קסם-היה מצחיק.

אז היא התחילה לצלם אותנו בלי שנשים לב ואז הלכנו לצלם ילדות-עם שי (ילדה משמה) היה הכי מצחיק! צילמנו אותה הכי הרבה זמן בערך דקה והיא לא שמה לב!

אחר המשכנו-עצרנו בדרך כי לילדה הייתה בחילה. שהגענו גילינו שקצת איחרנו והתחילו לפנינו. עשינו חזרה קטנה עם כולם וגילינו שצריך לצמצם שורות כי בקושי יש מקום לעשות את התנועות של הריקוד.

אחר כך הלכנו מקום אחד שם התאגנו וחלק הלכו לשרותים. אני ואיה הלכנו ועוד בנות החלפנו לבגדי גוף והתפננו.

אביחי לקחה לנו את האיפור אחר כך. והלכנו למאחורי הקלעים שם התלבשנו לתלבושות של הריקוד הראשון והתאפרנו. ראינו קצת ריקודים והלכנו והופענו בריקוד הראשון שלנו. היינו צריכים להתלבש מזה מהר אחרי הריקוד הראשון ואז הופענו בריקוד השני-עשיתי פשלה קטנה בסוף... אופסי.. חחחח לא נורא לא מתים מזה. והריקוד השלישי היה בכלל בלילה. לקחנו ת'דברים הורדנו את התלבושות והלכנו בחזרה למקום עם הדשא. שם אכלנו חטיפים ואני פסתה כי היה צהריים והביאו לי. אביחי נתנה לי מנטוס וחמצוצים. אז היינו שם איזה שעה, שעה וחצי והלכנו לראות הופעות אחרות. אלה היו ריקודים שהשתתפו בתחרות ריקודים. אהבתי ריקוד אחד של עכביש ועוד ריקוד של לא יודעת איך להסביר.. חח אבל הריקוד שמסופר על עכביש שמנסה לבנות בית (כאילו קורים...) היה מהמם פשוט!! לא אמרו מי זכה ואז הלכנו שוב לדשא.

הביאו לנו ארטיקים ודיברנו אז היה לנו סתם שטויות ובסוף צימצמו את השורות של הריקוד השלישי. שוב דיברנו ולא עשינו כלום ולקחו אותנו לראות עוד הופעה. לא היה מעניין-גם בקושי יכולתי לראות משהו. ואז היה איה ועמית והילה התאפרו-אני לא רציתי אבל הילה שיכנעה אותי בסוף.

איה ביקשה מאביחי נצנצים כדי לשים על הפנים-ואז קרה האסון!  איה פתחה את זה ושפכה מלא נצנצים. אמרנו לה שהיא תהרוג אותה והכל.. וזאת הייתה בדיחת היום.

שחזרנו לדשא איפה שהיינו אני איה עמית והילה המצאנו על הנצנצים שיר וכל הזמן צחקנו שאמרו את המילה נצנצים. הבאני בי הבוא הבה,הבאני בי  הבוא הבה או בה בה בה איה שפחה ת'נצנצים של אביחי. ושאביחי לפני זה הייתה איתנו (אז היא הלכה) היא פתחה את הנצנצים ואמרה אוי ואבוי. ידענו למה אבל קיווינו שהיא לא תגלה. ושאלנו אותה בכל זאת למה את אוי ואבוי?! היא אמרה: היה לי הרבה וכניראה נישפך לי... למזלנו היא לא גילתה.

שהלכנו כבר משם והיינו ליד המקום של ההופעה. אני אמרתי להילה ועמית. אם אביחי תגלה אז נגיד לה: מה אני?, מה פתאום! אלה מי: אביה. זה כאילו שיר כזה קטן. התחלנו לצחוק על זה והרבה זמן עבר אז היתה ההופעה סוף סוף. סיימנו אותה הורדנו את התלבושות להופעה הזאת ושמנו חולצה מכנסיים (הכל מעל הבגד גוף והטייץ') והלכנו לשירותים מי שצריך. אז הלכנו לראות כמה ריקודים וחילקו לנו חמצוצים וסוכריות על קל מסוכרות (אתם בטח מכירים אותן...) ואז ראינו את הריקודים והלכנו באמצע ריקוד יפני כזה... הלכנו באוטובוס כיבו ת'אורות כדי שנישן וחלק בנות שרו: לא רוצים לישון רוצים להשתגע! בסוף הם שתקו-כניראה נירדמו. ישבתי ליד עמית ואז עברנו לקדימה. מול הילה ואיה. בדרך עצרנו לשירותים והבאתי לי את הסווצ'רט שלי איה הביאה לה שמיכה להילה לא היה כלום ועמית הביאה לה חולצה ארוכה שמימילא לא הועילה בכלום. ואז נירדמנו. שניכנסנו לעיר וכבר כולם היו צריכים להתעורר אז הם שמו מוזיקה בשיא הווליום למרות שעדיין המשכתי לישון-לא יכולתי לפתוח ת'עיניים. אביבית העירה אותי ושאלה אם אני צריכה להתקשר להורים לשאול אותם אם יודעים שצריך לבוא עכשיו אמרתי לה כן ושוב חזרתי לישון. שהאוטובוס עצר אז רחלי המלווה ואסתר סלע (לא יודעת מהי היא פשוט משהו מהחינוך המשלים) אז הם העירו אותי. מלא ילדים יצאו והם אמרו יש פה ילדה שישנה וקמתי כזה ונבהלתי. חיכיתי שאמא תבוא ושהתחלנו ללכת לאוטו אביבית אמרה לאמא תשמרי עליה היא לא פה עכשיו.

וזה סוף סיפורר