החיים שלי

טיול ממסגרת קייטנת אגד

יום שלישי יצאנו להסעה כרגיל, רק שהיה עלינו תיק כבד עם כל הציוד ללונה גל כדי לישון שם.

הגענו לקייטנה, חיכינו שכל האוטובוסים יגיעו. ואז התארגנו  והתחלנו לינסוע.

אחרי מלאאא זמן נסיעה עצרנו בתחנת דלק כדי להשתין. זה לקח בערך 10 דקות כי מלא היו צריכים עד שחלק ילדים החליטו שהם לא מחכים ועושים בטבע, כי התור היה פשוטטט ארוך!

ואז אחרי כל הבלאגן שוב נסענו.

הגענו לאבוקייק בטבריה, בחניה אכלנו את ארוחת הבוקר, כל אחד מה שהוא הזמין באזור הקייטנה ושם גם כולם התארגנו לקייקים, מי שהיה צריך להחליף נעליים בגדים וכל זה...

אחר כך כל קבוצה בתורה נכנסה ושמה עליה את החגורת הצלה וישבה להסבר קצר.

הקבוצה שלי הייתה הראשונה שעלתה לקייקים. אני, זיו, ליה, רוני, נוי, שי וחן קבענו שניהיה ביחד-אבל לא היה קייק שמתאים להרבה. אז זיו ליה ואני יצאנו, והם היו צריכים עוד מישהו, וגם עדי המדריך היה איתם. ואז זיו אמרה: אני יבוא. איזה בוגדנית היא!! פשוט בוגדת! ועוד מי שראה בפוסט הקודם מה שכתבתי שהיא אמרה שכמו שאני בחיים לא יהיה עם בנות אחרות בקייק אחר כל עוד לא אין מקום, ככה גם היא בחיים לא תילך עם בנות אחרות ולי לא יהיה מקום-באותו רגע חשבתי שוואלה צדקתי!! זיו לא אמרה את זה באמת והיא כן בחיים תעשה לי את זה.

אז הייתי צריכה להיות בקייק אחר. הייתי עם מורן המדריכה, ליה, אלון, אורי, ויובל. נופר גם הייתה אמורה להיכנס אבל ליה בכתה והתעצבנה כל כך ואמרה לא אני לא יהיה בקייק הזה בעצם כן וממש רק בגללה נופר הייתה צריכה להיות עם ילדים שהיא לא מכירה!! 

וגם אני ממש אבל ממש שונאת את ליה!!!!! שונאת שונאת בדם! כי היא בכיינית וחושבת את עצמה והיא פשוט מגעילה בהתנהגות שלה.

שהתחלנו לשוט אלון ויובל לפי מה שזכור לי חתרו.

ליה ממש כעסה על מורן ואמרה דיי אני רוצה לעבור לקייק שלהם ואני אמרתי דיי זה לא פייר! אנחנו קבענו! וליה אמרה דיי אני עוברת זה לא הוגן אני בכלל לא רציתי להיות פה!

אחר כך אמרתי לליה משהו... כבר שחכתי מה אמרתי ואז היא כזה ברוגז גם איתי... אז אמרתי לה: זה שאת ברוגז עם מורן זה לא אומר שאת צריכה להיות ברוגז איתי.

כאילו באמת מה עשיתי לה?! אפשר לדעת?? היא פשוט מעצבנת הליה הזאת.

ואז אחרי כמה דקות כבר התחלתי להנות, ולא היה לי איכפת בכלל מליה. שתתרגז לה-אני באתי כדי להנות בטיול ולא לכעוס ולבכות כמוה. אבל אחרי זמן קצר גם היא התחילה להנות.

מורן אמרה: יואו איזה שקט פה... אנחנו היינו ראשונים גם, כי עקפנו את הקבוצה השנייה.

אני ישבתי ל\על המצוף הגבוה ששומר שאם ייפלו לא יפלו למים, מי שעשה קייקים שם יודע ומי שלא לא, רק זה כאילו כמו גדר כזאת ממצוף.

הכף רגל שלי הייתה במים ונדנדתי אותה אחרי קצת הרבה זמן אמרתי שגם אני רוצה לחתור היה כיף לחתור ואז התעיפתי. מורן לא עשתה כלום בקייקים פשוט כלום!

ואז אני ואורי התחלנו לדבר והגיע המפל הקטן! אנחנו אמרנו: יש המפל ואאוו!! ואיך שירדנו במפל כולם צעקו אההההה!!!!!!!!!!!

כולל אני זה נכון....

ואז אני ואורי עמדנו שמה בתוך הקייק וקפצנו וגם מה ששכחתי לספר זה שהקייק מחולק ל-3 חלקים: לקדימה ולאמצע ולאחורה. אז אנחנו קפצנו בחלק האמצעי שהוא גם הכי גדול. ויש שם חורים בצורת עיגולים קטנים לא יודעת למה אבל היה שם מלא מים כי המים נכנסו מהחורים (והחורים בכוונה) אחר קפצנו וכזה התחבקנו כאילו יד על יד לא חיבוק מלא... אתם יודעים. ואז נפלנו... ונרטבנו בגלל המים. ואחרי זמן קצר הקייק נתקע. אלון ירד מהקייק כי המים שם לא היו עמוקים, בחלק מקומות הם עמוקים ובחלק לא. אז הוא ירד ודחף את הקייק. אחר שוב שטנו ואז הקייק שטה עם הזרם אל הצמחים בצדדים, וכולם התקופפו למטה ונשכבו שם. ואחר כך זה שוב קרה והפעם זה היה צמח קוצני. השיער של מורן נתפס אבל היא הצליחה להוציא אותו מהר, ממש מהר. ואז שוב שטנו. אחר כך נתקענו שוב פעם. אז אלון אורי ואני ירדנו להזיז את הקייק. כולם עלו אחר כך ואני לא הצלחתי לעלות. ואז המים ניהיו דיי עמוקים. כי הלכנו הזזנו ת'קייק לאמצע וקצת הזזנו אותו עוד קדימה. והמים ניהיו עמוקים. צעקתי למורן שהייתה ממש לידי. מורן! מורן תעזרי לי! אורי בואי! אני לא מצליחה לעלות!! אורי עזרה לי וגם צעקתי למורן-ומורן חולמת לה... אפילו לא מסתכלת. אורי ויובל עזרו לי והצלחתי לעלות כל המכנסיים נרטבו לי! ואז שטנו... ויובל אמרה: נו איפה הגשר?! אנחנו ממש כבר היינו צריכים לראות אותו...

הסבר קצר:

יש שני גשרים ושאתה עובר את השני אז ממש עוד מעט אתה מסיים.

אז נחזור לסיפור. ואז זה המשיך אותו דבר, שנתקענו ירדנו כמה ילדים ועלינו. ומורן לא עשתה כלום! והמדריך צריך לעשות הכי הרבה.

שנתנו לה לחתור, היא סתם שמה ת'משוט במים לא הזיזה אותו. ושקצת נרטב לה התחת אז היא ישר התחילה: יואו נו דיי נרטב לי תראו מה עשיתם! ואני ואורי אמרנו לה: תראי אותנו!! תסתכלי כל המכנסיים רטובים לנו וגם קצת החולצה!!!!

המשכנו המשכנו ואז אני חתרתי, וגם ניראה לי אלון, ואז שטינו שוב לשיח-אבל ממש קוצני. כולם התקופפו ואז החזקתי את המשוט והקוצים עשו לי 2 שריטות באגודל. עזבתי את המשוט, גם השיח לא נתן לי להחזיק אותו והוא הפריע לי ואז אמרתי אוואה! וירד לי גם קצת דם מהאגודל. ליה צעקה צעקה שקטה: המשוט! ואז לקחה אותו. היא כעסה עליי שעזבתי אותו. ואמרתי לה תראי יש לי דם מהקוץ ושריטה. ואז מצצתי את השריטה איפה שהדם. ואז הוא הפסיק לצאת, וזה גם פחות כאב לי ופחות שרף.

אז המשכנו בדרכנו ונתקענו בגזע עץ קטן שהיה שם תקוע באמצע, הוא היה נמוך ואני לא ראיתי אותו כי הגב שלי היה מופנה אליו. כולם אמרו זהירות עץ! אני לא הבנתי ממש למה הם מתכוונים וישר נתקענו בו. אני כמעט נפלתי אחורה-אבל הצלחתי להתאזן.

ואז אחרי כמה זמן ששטנו ראינו את הגשר הראשון!! כולם שמחו. ואז אורי לימדה אותי ואת יובל שיר אחד שהיא שרה בזה שנה שעברה. "גשר לונדון מתמוטת מתמוטת מתמוטת, גשר לונדון מתמוטת ואתם עליו!" ואז אני ואורי שרנו את זה. יובל לא שרה, גם לא ניראה לי שהיא כל כך הבינה את זה.

ואז עברנו את הגשר. מלא קייקים של ילדים עקפו אותנו, ואז הכפכפים  של מורן נאבדו. היא אמרה: יואו שיט איפה הכפכפים שלי?! הם נעלמו יואו. אני ואורי אמרנו לה: אמרו לבוא לפה עם נעליים סגורות לא עם כפכפים!, את לא מקשיבה. ואז שוב נתקענו וראינו את אייל, ועוד ילדה אחת שהייתה איתו בקייק ל-2 (הוא הבן של מנהל הקייטנה). הם עזרו לנו לצאת כי המים שמה היו עמוקים והחזקנו בהם. אחר כך שטנו כרגיל ואחרי הרבה זמן שוב נפגשנו וגם די לא הצלחנו לחתור אז הם נתנו לנו  משוט אחד משלהם. והיה לנו אז שלושה משוטים, רק המשוט שהם נתנו היה שבור.אחר כך חתרנו ואז אמרנו להם אנחנו משאירים לכם את זה כאן תבואו ותיקחו. זה היה אדמה איפה ששמנו להם את המשוט.

ואז ראינו את הגשר השני והאחרון. ואז מאחורינו הקבוצה הסנובית של המדריכה נעמה עקפו אותנו שאחד מהצוות של אבוקייק מחזיק את הקייק שלהם ועוד קייק ל-2 של שתי בנות גדולות. אז גם אנחנו כבר לא היה לנו כוח ולא ממש הצלחנו לעבור את זה אז הוא לקח גם אותנו והוביל אותנו עד לסוף. כי גם סוף המסלול לא היה כזה רחוק. יצאנו מהקייק הלכנו לשים על המתלה את החגורות הצלה שלנו והלכנו לאוטובוס. לקחתי מים מהתיק וגם את החטיף דובונים כדי שאני, אורי ויובל נוכל לאכול עד ששאר האוטובוס יגיע. שכולם חזרו כל האוטובוס היה מלא בבוץ אדמה כזה... בגלל שהנעליים היו רטובים ודרכנו על אדמה שיצאנו מהקייק-ואז חיכינו ונסענו לכיוון הלונה גל.

בדרך עצרנו לאכול ארוחת צהריים וללכת לשרותים שם. אכלנו בחדר אוכל, היה צ'יפס נקניקיות והמבורגר (בלי לחמניה) וגם כל מיני סלטים וקטשופ.

הגענו ללונה גל, כולם לקחו את התיקים שלהם מתא המתטען. חיכינו שם קצת ליד האוטובוסים כי אמרו לנו משהו-אני לא הקשבתי. ואז שי אמרה לי (לא שי מהקבוצה, שי שבאה איתנו תמיד באוטובוס בחזרה הבייתה) היא אמרה לי איזה דבה והצביעה על אורי. אני אמרתי לה תראי את שי (מהקבוצה שלי) יש לה מזוודה ענקית כאילו שהיא טסה לחו"ל עכשיו ועוד תיק עליה. היא אמרה לי: כן... מזה מה היא שמה שם?!

ואז התחלנו ללכת אל תוך הלונה גל ולשים שם את הדברים שלנו בתוך מתחם שקיבלנו שם. היה כבד-אבל לא נורא.   אני קבעתי שאני יהיה עם זיו, ליה, רוני ונוי כל הזמן במתקנים וזה.. אבל ידעתי שזיו תיהיה עם מורן ואולי עוד בנות-כך שבקייקים קבעתי עם אורי ויובל שניהיה בייחד. באוטובוס בנסיעה השלמתי כבר עם יובל, כי מי שקרא בפוסטים בקודמים שאני ועוד כמה ילדים הצקנו לה הרבה.

במתחם בלונה גל שמנו את התיקים וכל קבוצה התמקמה לה שם. וכמובן שמו את התיקים שם. אני הוצאתי בגד ים ואורי ואני הלכנו לשרותים כדי שאני יחליף והיא תשמור לי. החלפתי לבגד ים וחזרנו למתחם איפה שכל התיקים מרחנו קרם הגנה ואז אלה רצתה להיות איתנו. בסוף הסכמנו לה כי היא הייתה לבד. מאי גם הייתה לבד כי יובל מהקבוצה שלנו הלכה להיות עם חברות שלה מקבוצה אחרת. אז הסכמנו שגם מאי תיהיה איתנו, אבל היא כזה עשתה טובה ובסוף אורי אמרה לה: טוב את לא רוצה להיות איתנו לא צריך אז ביי.

הלכנו ואני ואורי רצינו ללכת לאבובים. יובל לא רצתה ואלה לא אמרה כלום. אז הלכנו לכמה מתקנים כאלה כאילו של ילדים בני 3, 4 והם היו כזה במרוכז והתגלשנו בהם. אחר כך אני ואורי אמרנו: טוב אנחנו רוצות ללכת לאבובים אתם תיהיו פה. אבל אז אורי הציעה ללכת לראות עוד איזה מתקנים יש והלכנו לראות. בסוף בכל הטיול הזה לא עליתי על האבובים

הלכנו לראות איזה מתקנים יש וגם יובל רצה אחרינו והלכה לראות איתנו, ואז יובל אמרה: בואו צריך לחזור כי כל שעה וחצי צריך לראות שכל הקבוצה פה. אני ואורי אמרנו לה שזה לא נכון ועדיין לא צריך לחזור אבל היא לא האמינה לנו והלכה לבד. ואז אורי אמרה לי בואי לבריכה. אני אמרתי לה שתיכננו ללכת לאבובים אז היא אמרה: בואי לבריכה קצת ואז נילך לאבובים, זה כבר משעמם אותי כי כל שבוע אני הולכת לשפיים כי אני יכולה להיכנס בחינם.

אז אמרתי טוב ניהיה קצת ונילך. לקחנו את המשקפות שלנו, כי אני חייבת אם לא העיניים ממש שורפות לי בגלל הכלור.

ניכנסנו לבריכה, דיברנו ואז שחינו ואלה הלכה אחרינו. אורי אמרה לי בסוד: אלה עוקבת אחרינו, איזה מעצבנת היא. אז אמרתי לה: את יודעת לשחות מהר? היא אמרה לי כן. אמרתי לה: "בואי נשחה מהר לצד השני ואז היא לא תשיג אותנו"

זזנו הצידה למקום שלא היו הרבה ילדים, כדי שלא יפריעו לנו בדרך, אבל אז אלה שחתה חזרה. ואז אמרנו טוב לא צריך כבר לחזור.

אז הלכנו להכי עמוקים, אורי רצתה שאני יראה לה איך שוחים גב חתירה וגב חזה כי היא לא יודעת. בסוף כבר נימאס לי מהבריכה ושחינו לרדודים ויצאנו ממנה. היא אמרה שהיא צריכה להתקשר לאמא שלה אז הלכנו למקום ושי הייתה שם, אז היא ביקשה ממנה שיחה.

היא דיברה הרבה זמן ואז שהיא סיימה רצינו לאכול משהו. אז הוצאתי פרינגלס ואכלנו קצת, אחר כך עוד בנות באו וביקשו.

אז אמרתי לה: נו בואי נילך, אני הייתי בבריכה למרות שלא רציתי. את תראי זה יהיה כיף לא משעמם.

אז הלכנו והיה דיי תור אז היא אמרה לי: נו תראי איזה תור ענק אין לי כוח לחכות. אני מזה התעצבנתי למרות שלא הראתי את זה.

זאת התנהגות ממש מגעילה וכניראה שהיא פוית טובה. היא אמרה בואי נילך קצת לבריכה ואז לפה, אני גם יכולתי להתעקש שנילך קודם לאבובים ואז לבריכה. אז חזרנו כבר. וזיו ליה ומורן גם חזרו אחרנו. אז ישבנו כולם לדבר, ושאלתי את מורן מתי אוכלים. הייתי דיי רעבה אבל אכלו ב-8 וחצי. שאלתי אותה מה השעה והיא לא ידעה ולא הוציאה פלאפון לא כלום. שאלתי אותה את זה הרבה פעמים כאילו מתי אוכלים. לא כל שניה ברצף אלה נגיד עברו 10 דקות ושאלתי מתי אוכלים. הרגשתי שדיי ניג'סתי לה, כאילו אני מנג'סת לה. למרות שהיא לא ניראתה לי מרוגזת מזה.

אז שאלתי את זיו: "רוצה ללכת איתי למתקנים?" היא אמרה לי: "עוד מעט" חשבתי טוב היא בטח רוצה קצת להתחמם כי היה עליה מגבת ואז נילך. בסוף בכלל לא הלכנו. שהגיע השעה לאכול הלכנו למקום איפה שיש מסעדה. הם פתחו שולחן ארוך והיו צריכים לעמוד בתור ולהתקדם כל הזמן. אני ורוני אמרנו כזה לא צריך לעמוד בואו נעקוף ת'תור. רציתי צ'יפס הלכתי מול הקערה וביקשתי והאמת שלא אמרו לי כלום. אותו דבר עם השניצל והטרופית.

אחר כך ישבנו לאכול על המדרכה שמה. זיו אמרה לי אביב בואי איתי לקחת לא בא לי לחכות ולהיות שם לבד. כמובן שאמרתי לה תעקפי ת'תור. אז היא עדיין רצתה שאני יעזור לה וייקח לה. כניראה היא התביישה. לקחתי לה את הצלחת ונתתי לה שניצל וצי'פס-מה שהיא ביקשה.

אחר כך היא שאלה אותנו: מאיפה הטרופית? אמרנו לה משמה. אז היא אמרה מה לא ידעתי בואי איתי לקחת.

עדי המדריך היה שם. אז היא אמרה לו עדי תן לעקוף אני רוצה טרופית. הוא אמר לה: אבל כמה לקחת היא אמרה לו כלום. וזאת שנותנת את הטרופיות אמרה: איך לא לקחת? הרי עברת כאן. אז כבר הייתי חייבת להתערב כי זיו לא ידעה מה לומר ולא האמינו לה. אז אמרתי לה בטון כזה גבוה: "כי עקפנו" אז היא כזה קצת כעסה ואמרה יופי. בסוף היא נתנה לה כי הרי היא חייבת לתת אפילו עם היא כועסת או משהו.

אז סיימנו לאכול קצת דיברנו שאכלנו ופגשנו את מורן ועוד כמה בנות. אז ג'ימי הילד שעולה לכיתה ו' ומורן אומרת שהוא מתאים לזיו בא אל מורן. מורן אמרה לו: אז תסתכל על הבנות. כי היא רוצה לשדך לו מישהי מהקבוצה.

ואז הוא עשה כזה לא קטן עם הראש והלך. לדעתי הוא לא מתאים לזיו, הם כזה.... לא יודעת איך להסביר הם פשוט לא כאלה מתאימים לפי דעתי.

אז חזרנו למקום, אחרי קצת זמן אורי באה אליי ואמרה לי: בואי לבריכה: אמרתי לה שאני לא רוצה, לא כיף לי אז אם את רוצה לכי לבד. היא הלכה משם-כניראה לבריכה.

אז שכל הבנות הלכו סתם פרשתי לי את השק שינה ושי עזרה לי. ואז היא שאלה אותי (זאת שי מהקבוצה) רוצה ללכת להוריקן? אמרתי לה מזה? היא אמרה מגלשה מזה כיפית! ואמרתי לה טוב. הלכנו לשם.

ראיתי עוד מגלשה שנורא רציתי לעשות אבל אורי פחדה. אמרתי לה רוצה לבוא לזה? היא אמרה טוב. האיש שמפעיל את זה אמר לנו למדוד גובה. שי הייתה נמוכה מדי ולא יכלה לעשות אז היא אמרה לי שהיא תחכה לי כאן ואני יעשה את זה. לא רציתי לבד וגם לא היה נעים לי שהיא תחכה אז המשכנו.

הלכנו לשם ובדרך ראינו עוד מגלשה קטנה שעשיתי אותה עם אורי. שי רצתה שנילך לזה אבל אמרתי לה שזה משעמם-היא התווכחה אז עשינו אותה בכל זאת. שי נהנתה ממנה אני פחות. ואז הלכנו להוריקן. היא תור לא ארוך מדי ולא חיכינו הרבה. אז עשינו אותה היא ממש כיף!  שתינו נהננו ממנה. אז רצינו ללכת לקמיקזה-אבל היא לי קר.

שי אמרה לי אז בואי אני יראה לך מקום עם מים ממש נעימים וחמים. הלכנו לשם-שי צדקה הם היו חמים ונעימים.

אז שי הראתה לי איך היא שוכבת והולכת רק עם הידיים ואז כל הגוף במים והוא מתחמם.

שתינו עשינו את זה והלכנו למנהרה עם המגלשה שם. אז חיכינו ודיברנו ואז עלינו על המגלשה הקטנה. התגלשנו היה מהר מדי ואז רצינו לזחול בתעלה לדולפין. זחלנו בתעלה ושהגענו לדולפין הוא הוציא מים מהפה שלו. המים היו חמים ונעימים. שי נעמדה מול הפה שלו וזה ממש חימם אותה. ואז גם אני עשיתי את זה וזה חימם אותי. צחקנו דיברנו וחזרנו בתעלה לחזור. כמה ילדים הפריעו לנו וכעסו-אבל מי בכלל שם עליהם?!

חזרנו ואז נוי ורוני ואולי גם זיו (לא שמתי לב כל כך) הצטרפו אלינו. נוי רצתה לשים את המגבת שלה וביקשה שאני יבוא איתה כי היא לא ידעה את הדרך חזרה. הלכתי איתה. היא שאלה אותי שהגענו והיא שמה כבר ת'מגבת. יש לך עדיין את העוגיות שוקולד צ'יפס? אמרתי לה כן. היא ביקשה ממני כי היא אמרה שהיא רעבה והאוכל לא היה לה כל כך טעים. אכלנו קצת. ואז אמרתי לה שלא בא לי לחזור. היא קצת התחננה שאני יבוא איתה ושאני יחזור-אבל לא רציתי. נישארתי שם. דיברתי קצת... אחר כך כולם חזרו. שיכנעתי את נופר שתבוא איתי להוריד את הבגד ים ולהחליף לבגדים הקודמים שלי. כי ישנתי איתם ובבוקר החלפתי. הלכנו להחליף וסתם ישבתי שמה. בסוף נוי פינתה לי מקום ליד השק שינה שלה. כי איפה שאני ישנתי היה מלא אבנים מתחת לא יכולתי לישון ככה ואיפה שהיא היה ממש פחות וקצת דשא נבול. בסוף ביקשו ממני מלא פרינגלס ודיברנו כולם ובסוף-נרדמנו.

מאז אני לא יכולה להגיד מה קרה, אבל ישנתי ממש קצת.

הגיע הבוקר, אני ונוי קמנו ביחד. שאלתי אותה מה השעה והיא אמרה לי חמש וחצי. התפאלתי-לא היה לה שעון והיא לא הוציאה פלאפון. כמובן ששאלתי אותה: איך את יודעת? היא הצביעה על השעון שהיה לרוני על היד.

ואז סיפרתי לה מה היא עשתה לי בלילה. היא דחפה חלק מהגוף שלה אלי, ולא רציתי להאיר אותה אז לא אמרתי כלום. והיא באמת עשתה לי את זה. אבל היא זזה תוך פחות מדקה. גם את זה אמרתי לה שהיא זזה בסוף ולא רציתי פשוט להאיר אותה.

היא אמרה לי: בואי נילך לצחצח שיניים, עוד מעט יהיה תור בשירותים. הלכנו לצחצח וגם התפננו. חזרנו אחרי 10 דקות בערך. כי היא גם הסתרקה ואני עשיתי קוקו (שחכתי את המברשת בתיק ולא היה לי כוח לחזור) אחר כך כולם התארגנו, קמו. שי קמה אחרונה והיא הייתה עם קוטונת לילה והיא עלתה לה קצת למעלה וראו לה את התחתונים...

אחרי שכולם קיפלו שקי שינה וכל הדברים הלא מעניינים האלה... יצאנו לדרך באוטובוסים. נסענו ועצרנו אחרי 20 דקות רבע שעה בתחנת הדלק אלונית. שם נתנו לכל אחד משהו קל לאכול-שקית שוקו ולחמניה חמה... יאמי...... עד עכשיו אני מתגעגעת לריח הזה ולטעם.... ושם גם מי שהיה צריך הלך לשירותים-דוגמא כמוני. חחחח...

אחר כך נסענו אני ישבתי עם אורי אבל היה לה בחילה ונתקעתי לבד עד שהגענו לקייטנה. בדרך חילקו לנו בקבוקי מים וגם הם סתם אמרו להביא ליטר וחצי מים כי גם ביום שלישי הם חילקו לנו בקבוקים.

עצרנו בדרך לעשות פיפי ולאכול אבל אני לא אכלתי כי היו קצת לחמניות עם שוקולד וגבינה צהובה וביצה ואמרו רק מי שלא אכל באלונית  או מי שלא אהב. אז אמרתי לעצמי טוב את אכלת יש ילדים שלא-תני להם, מה איכפת לך? את לא רעבה ממילא.

עשיתי שם בטבע-אני ממש לא רגילה לעשות בטיולים בטבע וזה היה דיי מלחיץ-אבל אין מה לעשות ועברתי את זה.

טוב אז המשכנו לקייטנה זיו עברה לידי לקצת ודיברנו והגענו לקייטנה. הם ממש אבל ממש טעו בהשערה שלהם!! הם כתבו שהם חושבים (משערים) שנחזור בשעה 2 לקייטנה או ב-1 . חזרנו ברבע ל-11. השכבה הבינונית והצעירה בילו להם בבריכה. אנחנו שיחקנו פולו (מי שלא מכיר אין לי כוח להסביר סוריי...) ודיברנו קצת ואז חזרנו בהסעה הרגילה הבייתה...

מאוד נהנתי בטיול ובחזרה באוטובוס אני שי ואייל הבן של המנהל היינו ביחד במושב בסוףף עשינו צחוקיםם חחיחיחיחיחי.

אז סוף טיול