אז ככה..
אתם מבינים.
אני לא אלך ואתבכיין עכשיו שהחברות שלי , שאני תמיד מתאמצת להגיע ליציאות שהן מארגנות והן מצידן לא שמות עליי בקטע הזה, אני מארגנת כולן פתאום לא יכולות. בסדר זה מראה לי על כמה פחות להעריך אותכן אפילו אם זה ממש טיפה. זה מעצבן אותי ,זה מכעיס אותי מכל דבר. הילדה הזאת חברה טובה שלי שאני בוטחת בה מכל הבחינות יש לה את הקטעים האלה שהיא נעלמת ואני פשוט אמממ כועסת?פחות אבל מתאכזבת?כן.
מה שבטוח שהן ידעו כמה רציתי ללכת וברגע האחרון מבטלות, לא יכולות ,עלק לומדות , פתאום כשאני צריכה משהו הן עסוקות מאוד. שלא להזכיר את חברה אחרת שנחשבת לטובה, שהיא עושה את זה קבוע ולא בכוונה, מתי שאני רוצה שנארגן יציאה או שתבוא איתי לאנשהו(מקרה חשוב כמו פעם קודמת שהייתי צריכה לדבר עם מישהו מבוגר ממני בהרבה ולהיפרד ממנו) היא מודיעה שבוע מראש שהיא תלמד ואמא שלה לא תיתן לה לצאת , שבוע אחרי באותו יום היא אומרת לי שהיא הולכת לסרט. מה נסגר איתה?!
אוקי עכשיו אני אקח ברצינות את המשפט שאדם נמדד לא לפי מה שהוא אומר אלא לפי המעשים שלו. הן אומרות הרבה דברים ואני מעריכה את כל מה שהן עושות למעני אבל זה מכעיס אותי הקטע הזה של היציאות מכעיס אותי מאוד. ולפעמים לא רק אני לא יכולה לשלוט בכעס שלי.
זהו הוצאתי את מה שהייתי צריכה להוציא..
אתמול חויתי סוג של טראומה, צפיתי בהתעללות של מכות ואיומים מול הפרצוף שלי ונגד ידיד שלי ואנשים שכרגע הכרתי.
צפיתי בדברים שהיו כל הזמן מתחת לאף שלי ולא האמנתי שהם קורים. ופאק הם אכן קורים. ואני בהלם, לא יכולתי לעשות כלום לא יכולתי לזוז. ואחרי זה למה לא עשיתי כלום?! יכלתי למנוע כמה שטפי דם שלו, של הבן אדם שאני מכירה כל כך מעט זמן אבל הוא חשוב לי יותר מאנשים שאני מכירה המון זמן.הכול סיבוכים היה אתמול ,היו דמעות עמוקות מבפנים. הלב שלי נקרע.
כעס, עצב, בלגן מה שהלך שם.
לעיניין אחר, אהבה
הוו הוו כמה שזה מטריד אותי בימים האחרונים.
אז לפני כמה ימים הוא שלח סמס-האקס שלי, שנפרדנו כיזיזים.
הוא אמר שהוא מתגעגע- הוא אמר שהוא רוצה אותי.
אני לא מאמינה לו , הוא הרס את כל האמון שבי אליו.
הוא שיקר לי, הוא היה אולי יותר מידי ישיר, הוא פגע בי , המילים שלו עליי פגעו בי כמו חצים. ואני רק אמרתי לעצמי שאני לא אוהבת אותו יותר , אנחנו יזיזים לא אכפת לי ממה שהוא אומר. אבל רק נקשרתי אליו ככה, עוד ועוד.
יזיזות זה לא התחום שלי, ואתמול בערב אחרי המקרה , כל כך פחדתי ,הייתי צריכה מישהו שישמור עליי אז אמרתי לו שגם אני רוצה שנחזור והפעם יותר מיזיזים. והוא אמר שהוא רוצה. ובסוף כמו תמיד חזרנו לדבר על סקס, שוב פעם הוא קבע עובדות שנשכב ביום שני. ואני לא רוצה במקום הזה , זה מגעיל אותי. הוא עיצבן אותי שרק על זה הוא חושב, ושהוא ריק מבפנים ואין לו כלום בתוך הראש חוץ מזה. ידיד שלי שלא מתרבב בזה, והבן אדם הכי צנוע בעולם אמר לי מה להגיד לו , משהו שיבחון כמה הוא רוצה אותי. ומסתבר שהוא אכן כל כך רוצה, הוא באמת יחכה לי כמה זמן שיקח כדי להחזיר את האמון שלי בו. הוא יחכה לי , זה מה שהכי חשוב. ואני אני רק מחכה.. מחכה שיזוזו דברים..ואיתו אני חרמנית מידיי , ההורמונים פשוט משתלטים עליי. אבל על הכבוד שלי אני מנסה לשמור.
ואיתו אני אשכב, אני יודעת, לא עכשיו עוד חודש חודשיים שלושה , כמה זמן שיקח, העיקר שניהיה ביחד, אפילו הוא הפתיע אותי היום ואמר, שנה הבאה ניהיה באותו בצפר, וניהיה ביחד:) והלוואי שהאהבה שלו לא תגמר אליי, והלוואי שהאהבה שלי לא תגמר אליו. אני מקווה שהוא השתנה באמת, ושהוא לא יחזור על טעויות , כי בכל זאת אני צריכה שוב להאמין בו, לסמוך עליו, לבטוח בו.
אני באמת מקווה שזה ילך בינינו כי אין לי כוח לניסיונות יותר, אני רוצה משהו אמיתי,מישהו כמו הידיד שלי שיוכיח לי שלא כל הבנים חראות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
