היום הכל השתבש, מהמשצים.. ועד ... הבחור הזה...
אני מתאהבת באנשים הלא נכונים, לא יודעת אפילו אם זו אהבה...
והמשצים.?אף אחד כבר לא מעריך אותי, אני בספק אם אי פעם מישהו העריך את הדברים שאני עושה שם, אפילו אם זה ממש קצת.
כל האמונות מתפוצצות בבום, הדברים שהכי חשובים , נעלמים מהעין, וזהו. והחיים מתפוצצים לך בפנים. הדברים שעבדת בשבילם קשה, הדברים שהיית מוכן לוותר עליהם בעד החיים שלך, נעלמו גם הם. מחר זו תיהיה ההזדמנות האחרונה לדבר, להחזיר לעצמי את זה, ואם זה לא יעבוד, אז חבל, אני אתמודד גם עם זה. זה אולי נשמע עיניין ממש לא משמעותי , יחסית למצב בארץ. והמצב בארץ? אני לא רוצה להתחיל לדבר על זה, זה מדכא, ומרעיל, לא מבינה מה המטרות של המבצע הזה, מה שאני רואה זה רק כמה אנשים נהרגים, אנשים חפים מפשע, רק מקווה שזה ייגמר כבר.
ואולי יש סיכוי קטן שהוא קורא את זה, ולא אכפת לי כבר, כי אני יודעת שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע, והכנתי את עצמי להכול.
כאילו אני נופלת , וכל פעם קמה מחדש, נופלת ומרימה את עצמי בכוחות האחרונים. לא יודעת להתמודד טוב עם מצבים בעיתיים וקשים. פעם טוב, הרבה זמן רע, לא יכול להיות קצת שקט? ומה שקרה בעבר, ממש לא מצליח לעודד. העבר הוא מה שהיה וצריך להשאיר אותו שם.
קצת שקט, קצת יותר אופטימיות, והרבה מאוד כוח. זה מה שהיתי מבקשת עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
