יואואוווו!?!?!?!?
מישהו מוכן להרוג אותי, בבקשה!
רע לי, כוסעמק, שוב רע לי, אני לבד, בדיכאון, והנה הרחמים עצמיים האלה מגיעים שוב.
זה לא בסדר, זה לא אמור להיות ככה.
אני אפס, אני לא שווה כלום שאני לבד,זה כל כך פתטי שאני צריכה חבר כדי להרגיש טוב עם עצמי, כדי להרגיש יפה, כדי להרגיש שאני שווה משהו.
אני מדברת כמו ילדה קטנה, מה נסגר איתי?! מה יהיה?!אתמול רשמתי מכתב לאקס- לאהובי הישן,שלשום וידאתי עם עצמי את המטרות שלי לתקופה הקרובה, ולפני שבוע החלטתי שאני צריכה להכיר מישהו. הכל מתבסס על אהבה.
כי סוף סוף הבנתי שהחיים שלי לא שווים כלום בלי אהבה, אני לא יכולה לחיות בלי אהבה, בלי להיות מאוהבת במישהו, בלי להיות עם מישהו, פיזית, ריגשית , נפשית, ואני אולי נשמעת כמו בחורה בכיינית, עם הערכה עצמית ששואפת לאפס, אבל זה נכון. כי כל מה שקורה לי מתרכז, ומסתובב סביב דבר אחד- האהבות שלי.
היו כאלה טובות, היו פחות טובות, אבל רעות לא היו, היה שנאה אבל לא רוע.
כמעט כל פוסט, נרשם תוך כדי מחשבה, ללא הרבה תיקונים, הוא נרשם כמו כתיבת מבחן, שבעת המבחן לומדים הכל.
אוי , כמה הייתי רוצה אהבה, עכשיו, כי אני לא יכולה לחיות בלי זה.
לא יודעת מזה כבר, עזבו אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
