ביקשתם המשך לסיפור (במיוחד שרון שקיטרה) אז הנה ההמשך תהינו:
קמתי בבוקר עם אותה ההרגשה באתי לכיתה ו...
הכול קרה כרגיל אותו יום מעצבן עם הילדים המעצבנים והנסיעה באוטובוס.
כשחזרתי הביתה ראיתי שמשהו קורה לנחש שלי, קורי, הבאתי אותו מארה"ב אז הוא מבין רק אנגלית,הוא היה עצבני מדי באותו רגע והוא בדרך כלל רגוע אני לא יודעת מה קרה לו אבל זה לא משהו טוב.
למחרת בבוקר החלטתי לקחת אותו איתי לביה"ס, למרות שאסור אבל דאגתי לו, נכנסתי הכי מהר שיכולתי לכיתה לא רציתי להתעכב, כל הפסקה נתתי לה עכבר (מת) לאכול מזל שאין לו ריח.
בהפסק יצאתי מהכיתה ויצאתי להסתובב עם החברות שלי בחוץ, עדיין הייתה לי תחושה לא טובה לגבי קורי הוא יותר מדי עצבני בזמן האחרון.
לקראת סוף הפסקה שמעתי צעקות לא הבנתי מה קרה כולם התחילו לרוץ בפאניקה ולבכות פתאום כשנכנסתי ראיתי בין התלמידים את החלום שלי מתגשם:
הילד שכל כך רציתי לחנוק נראה קפוא, מפחד וממש רועד לא הבנתי מה קרה לו...